החלטות הן עניין קשה.
הנה כמה להיטים שלי מהשנים האחרונות: האם הזוגיות הזו מתאימה לי? האם זה התואר שאני רוצה לעשות? האם לעבור מקום עבודה? האם לקנות רכב? התלבטתי במשך ימים. התייעצתי, הכנסתי אקסלים. שקלתי מחדש ושום דבר… הרגשתי תקוע.

מבחירה לבחירה למדתי לזהות 3 טעויות שמנעו ממני להחליט. למדתי איך להימנע מהן (ברוב הפעמים) ולקבל החלטות טובות יותר ומהירות יותר.

1. לא להגדיר מה אנחנו מנסים להשיג
2. לחשוב שיש רק שתי אפשרוית
3. לא להקטין את הסיכון
4. מסקנות וסיכום

לא להגדיר מה אנחנו מנסים להשיג

יש לי חבר , נקרא לו רמי, שהתלבט במשך חודשים מה ללמוד. רמי לא ידע איך להחליט, הוא נתקע וחזר שוב ושוב על אותן התהיות ״איך אני אדע מה מתאים לי?״.

רמי חושב על הפתרונות השונים. הנדסה, מנהל עסקים, משפטים. הוא לא ידע מה לבחור. הוא לא ידע להעריך את החלופות שלו ולהשוות ביניהן. למה? הוא לא הגדיר מה התוצאות שהוא מנסה להשיג. בלי לדעת מה הבעיה שהוא מנסה לפתור, הוא לא יידע מה יפתור אותה.

ביחד ניסנו לענות על השאלות הבאות:

• איך הוא מדמיין את עצמו אחרי התואר?
• אילו תוצאות הוא רוצה להשיג?
• מה הכי חשוב לו לקבל מהלימודים?
• על מה הוא יתחרט אם לא יקרה?
• איך אפשר לדעת שהלימודים היו השקעה טובה?

גילנו שהוא רוצה הרבה דברים, אבל השלושה העיקריים היו:

• שההרצאות יהיו מעניינות
• קריירה עם עשייה מגוונת
• עבודה מול אנשים

מה הטעות של רמי? הטעות שכולנו עושים. אנחנו מנסים להיות פרקטיים ולקבל החלטה. אנחנו רוצים החלטה שתעזור לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, אבל בלי לדעת מה אנחנו רוצים – לא נוכל להחליט. זו הסיבה העיקרת שאנחנו נשארים מתלבטים.

מה היתרונות של הגדרת הבעיה?

קודם כל, זה ממקד אותנו – זה גורם לנו לחשוב יותר ולהילחץ פחות. שנית, הגדרת הבעיה מאפשרת לנו להעריך את הפתרונות בצורה טובה יותר. אנחנו תקועים כי אנחנו לא רוצים להשקיע זמן ומאמץ בפתרון שלא יעזור לנו. הגדרת התוצאה הסופית, עוזרת לנו לחשוב מראש אם שווה להשקיע את המאמץ.

להגדיר את הבעיה זו לא משימה פשוטה, אבל בלעדיה קשה מאוד להגיע לפתרון טוב.

אז מה עושים? בפעם הבאה שאנחנו תקועים בהחלטה, לעצור ולשאול את עצמנו

• מה באמת חשוב כאן?
• מה התוצאות שאני מנסה להשיג?
• מה הבעיה שאני מנסה לפתור?
• על מה אתחרט אם לא אשיג?
• איך אדע שהבחירה הזו הייתה הצלחה?

איך נדע אם ההגדרה שלנו טובה מספיק? הגדרה טובה עוזרת לנו להשוות בין החלופות השונות. אם אנחנו עדין תקועים – כנראה שההגדרה שלנו מעורפלת. ״לימודים שמתאימים לי״ זו הגדרה מעורפלת. לעומת זאת ״תואר עם הרצאות מעניינות, במרחק נסיעה של שעה מהבית, עם אפשרות לקריירה שלא מצריכה תואר שני״ – זו הגדרה שימושית יותר.

לחשוב שיש רק שתי אפשריות

כשויקטוריה ואני עברנו לגור ביחד, היו לנו דיונים ארוכים, האם לקנות רכב או לא. עברנו על היתרונות והחסרונות של רכב ולא הצלחנו להחליט. האם עדיף גמישות וחופש או לחסוך עוד כסף? היינו תקועים. נתקענו כי היה לנו רק פתרון אחד. לקנות רכב או לא לקנות.

הטעות השנייה בקבלת החלטות היא לחשוב שיש לנו רק שתי אפשריות. לעשות או לא לעשות. במקום לשקול גוונים של אפור ופתרונות יצירתיים, אנחנו חושבים במונחי שחור-לבן. זו הטעות הקלסאית של המלט: להיות או לא להיות. שאלה טובה יותר היא ״איך להיות?״.

זו טעות שאנחנו עושים בכל תחום: מערכות יחסים, מקומות עבודה או לימודים. אם אנחנו חושבים ״כן או לא״, סימן שאנחנו תקועים וצריכים לחפש עוד אפשרויות.

אז מה אנחנו עשינו? קודם כל, הגדרנו מה רוצים להשיג: רוצים לטייל בסופ"שים. בעיה: אין תחבורה ציבורית נוחה. רכב עוזר, אבל הוא יקר ולא באזור שלנו. ברגע שזיהינו את הבעיה, טיולים לסופ"ש בלי הרבה כסף, אז התחלנו לחשוב על עוד חלופות:

• לקחת מונית
• לשכור רכב
• לטייל במקומות שלא מצריכים רכב

מגוון חלופות מאפשר להתאים את הפתרון לסיטואציה. עבור טיול בצפון נשכור רכב, לנסיעה בת״א – ניקח אוטובוס/נלך ברגל. אין צורך בפתרון אחד לכל המקרים השונים.

איך משיגים עוד חלופות?

• לחשוב על אפשרויות בעצמנו, לכוון לחמש לפחות
• לחשוב ״איך יכול להשיג את המיטב משתי האפשרויות שלי?״
• לחפש עם אנשים שהייתה להם בעיה דומה
• לנסות להגדיר את הבעיה בצורה אחרת

הנקודה השלישית שווה התייחסות. לפעמים הגדרת בעיה אחת יכולה להגביל אותנו. אולי במקום טיול התוצאה שנכוון אליה היא זמן איכות ביחד? נוכל ללכת לסדנאות בישול שלא דורשות נסיעות? אם נחשוב אחרת על הבעיה, נוכל לחשוב על חלופות מגוונות יותר.

חלופות הן שלב הכרחי בקבלת החלטה. הן נותנות לנו גמישות ואת היכולת להתאים פתרון לבעיה ספציפית. הן גם עוזרות לנו לצאת מהלופ הרגשי שאנחנו נמצאים בו כשאנחנו מנסים לקבל החלטה ומגדילות את הסיכוי שנמצא פתרון המתאים לכל הצרכים השלנו.

אחרי שחשבנו על מספיק חלופות, נוכל לנסות להעריך ולשפר אותן. זו הנקודה השלישית – הפחתת הסיכון.

לא להקטין את הסיכון

הפחד מחרטה שומר עלינו מטעויות אבל גם מונע מאיתנו לבחור. אנשים נשארים במערכות יחסים גרועות, כי הם מפחדים שיישארו לבד. הסיכון בעזיבת המוכר יכול לשתק.

נגדיר סיכון: עלות גדולה של זמן, כסף או משאבים רגשיים. התחייבות או נזק בלתי הפיך גם הם סיכונים. להתחיל עבודה שלא מתאימה לנו,או לעבור דירה לאזור שאנחנו לא אוהבים. סיכונים לא חייבים להיות מסכני חיים כדי למנוע מאיתנו לפעול.

נחזור לרמי, הסיכון העיקרי עבורו, הוא רמת העניין. רמי לא רוצה להתחיל את התואר ולגלות שהקורסים משעממים. אז הוא שואל את עצמו – איך אני יכול לגלות את זה בעלות מינימלית?

רמי מחליט לבצע ניסוי קטן: לחפש באינטרנט הרצאות של הקורסים שלו, להשקיע כמה שעות בציפייה ולראות אם זה מלהיב אותו או לא. זה מאמץ ששווה להשקיע כי החלופה היא לגלות רק אחרי שהתחיל הסמסטר. זו בדיוק המטרה של ניסויים קטנים. להשיג את המידע הרלוונטי להחלטה בפחות זמן ופחות סיכון.

ככל אצבע – ככל שההחלטה פחות הפיכה וההתחייבות גדולה יותר, ככה נרצה להשקיע יותר בניסויים קטנים. נרצה לפסול אפשרויות בעלות המינימלית.

דוגמאות נוספות לניסויים קטנים: רוצים לאמץ כלב? תשמרו על כלב של חברים לכמה שבועות. רוצים לפתוח מסעדה? תפתחו דוכן אוכל קטן ותקבלו פידבק מלקוחות. המשותף לכל הדברים האלו הוא הניסיון להשיג את המידע ללא התחייבות גדולה.

מטרת הניסויים היא לעזור לנו להעריך את החלופות שחשבנו עליהן קודם ואולי לייצר חלופות נוספות.

אילו עוד דרכים יש להפחתת הסיכון?

הדרך השנייה היא לשאול אנשים שכבר עשו את זה. לחפש 3-4 אנשים שכבר הצליחו לפתור את הבעיה שהגדרנו. איך הם עשו את זה? מה היו האתגרים שלהם? אם היו עושים את זה מההתחלה, מה היו עושים?
רמי שאל אנשים במקצועות שהוא כיוון אליהם, כדי לשאול על העשייה היום יומית ואם היא מושכת אותו. באידאל הוא יכל גם ללכת למשרד עורכי דין כדי לראות מה הם עושים בשגרה. נשמע אולי מוגזם לחלק מהאנשים, אבל מה החלופה? ללמוד 4 שנים ורק אז לגלות שהמקצוע לא מתאים לך?

נסו להשיג את המידע שרלוונטי להחלטה, במינימום עלות. ניסויים קטנים והתייעצות עם בעלי ידע הן שתי דרכים טובות להתחיל איתן. השאלה המנחה שלנו צריכה להיות "איך אפשר להשיג את המידע בפחות זמן ובפחות סיכון?״

מסקנות וסיכום

ראינו שלוש בעיות שמונעות מאיתנו להחליט וראינו מה לעשות איתן:

•  להגדיר את הבעיה או התוצאה שנרצה להשיג
• להגדיל את כמות החלופות
• להפחית את הסיכון עם ניסויים קטנים ושאילת מומחים

תהליך הבחירה הוא לא תהליך לינארי עם שלושה שלבים. אולי אחרי הניסויי הקטן שעשינו, נגלה שיש בעיות חדשות שנצטרך להגדיר או נמצא חלופות נוספות לשקול. אין נוסחאות לקבלת החלטות, אבל יש דרכים לקבל החלטות טובות יותר.