קטגוריה: Uncategorized

איך ללמוד מהשנה שהייתה?

החיים מורכבים מאלפי רגעים קטנים ומעט אירועים גדולים. אירועי הענק אינם זקוקים לתשומת לב נוספת; ההזדמנות ללמידה אמיתית נמצאת דווקא באירועים הקטנים שמרכיבים את השגרה שלנו ומעצבים את חיינו כמעט בלי שנשים לב.

אחרי 8 שנים של רפלקציה יומיומית ובדיקת כיוונים מחדש בכל חצי שנה, אני רוצה לשתף אתכם במסקנות הכי משמעותיות שלמדתי לאורך הדרך.

מקווה המסקנות האלו ייתנו לכם השראה לפתוח את השנה החדשה עם יותר ביטחון, בהירות, ואולי אפילו צעד קטן לעבר המקום שבו אתם באמת רוצים להיות.

  1. הכי חשוב – שיהיה מהנה!
  2. תהיו מבוססי נתונים
  3. השתמשו בשאלות טובות
  4. ענו על השאלות בצורה אפקטיבית
  5. 38 שאלות – איך הייתה השנה שלי
  6. תכתבו לעצמכם מכתב תודה על השנה שהייתה

תמונה מבית הקפה שבו ויקטוריה ואני ישבנו לעשות רפלקציה שנתית

הכי חשוב – שיהיה מהנה!

  • תעשו אירוע מיוחד, צאו לבית קפה או פיקניק. שבו במקום שקט ומבודד.
  • ביחד'נס – זה תהליך שהרבה יותר כיף לעשות עם חבר\ה או בת זוג. שתפו זה את זו בשאלות בתשובות שלכם.
  • שימו מוזיקה ברגע, תביאו אוכל טעים, תייצרו אווירה טובה.
  • תסגרו פלאפונים, תהיו נוכחיים ברגע.

תהיו מבוססי נתונים

  • תעברו על לוח השנה שלכם, אילו אירועים היו מהנים? אילו מפגשים היו משעממים?
  • תעברו על יעדים שהצבתם שנה שעברה – איך התקדמתם? מה היו האתגרים?
  • לא מעט אפליקציות נותנות סטטיסטיקות לגבי השימוש שלכם – מה אפשר ללמוד מזה?
  • אם אתם כותבים יומן, תעברו על דברים ישנם שכתבתם.
  • הדברים שהטרידו אתכם בעבר שעדין נוכחים בחייכם?

השתמשו בשאלות טובות

  • אתם יכולים להעתיק את השאלות שאני משתמש בהן, הן נמצאות בהמשך הפוסט.
  • בלי יותר מדי שאלות – התמקדו. אם התהליך יהיה ארוך מדי, הוא עלול להפסיק להיות מהנה.
  • הכינו כמה שאלות ממוקדות לכל תחום בחיים שלכם, והימנעו משאלות גנריות.

ענו על השאלות בצורה אפקטיבית

  • עבדו עם דף “שאיפות עתידיות” – כאשר יעלו מחשבות על העתיד, כתבו אותן בצד. רכזו אותן לפי קטגוריות, כך שכאשר תבנו לעצמכם יעדים לשנה החדשה, יהיה לכם בסיס איתן.
  • הדפיסו את השאלות – דברים מוחשיים הם משמעותיים יותר מדיגיטליים.
  • קחו כמה דקות כדי לענות על כל שאלה. תובנות משמעותיות דורשות זמן כדי לעלות.
  • כתבו את התשובות שלכם על דף – כתיבה פיזית עוזרת לזכור ולהפנים רעיונות טוב יותר מאשר הקלדה או שיחה בלבד.
  • ענו בחמלה – אנחנו לא שופטים את עצמנו של העבר, אלא מנסים ללמוד ממנו.

38 שאלות – איך הייתה השנה שלי

קהילה (משפחה, חברים, זוגיות):

  1. מי האנשים שהיה לי הכי כיף לבלות איתם השנה, ולמה?
  2. מה למדתי על מערכות היחסים שלי?
  3. איך העמקתי את הקשרים שלי עם המשפחה או חברים?
  4. איזה קשרים התרופפו השנה? האם זה היה נכון?
  5. איזה חוויות משמעותיות שיתפתי עם הקרובים אליי?
  6. מה הפתיע אותי בזוגיות שלי (אם יש) השנה?
  7. איך בחרתי לתרום לסביבה או לקהילה השנה?

יצירה (עבודה, תחביבים):

  1. מה היה ההישג המקצועי או היצירתי הכי גדול שלי השנה?
  2. אילו כישורים חדשים רכשתי בעבודה או בתחביבים?
  3. איזה פרויקטים לא סיימתי, ולמה?
  4. אילו פעילויות יצירתיות עשו לי הכי טוב השנה?
  5. איפה התקדמתי בקריירה או בתחביבים? ואיפה הרגשתי תקיעות?
  6. איזה החלטות משמעותיות קיבלתי לגבי הקריירה שלי?

אנרגיה (בריאות, שינה, תזוזה ותזונה):

  1. אילו הרגלים רכשתי השנה בתחום הבריאות? האם הם שירתו אותי?
  2. מה המצב הבריאותי שלי בהשוואה לתחילת השנה?
  3. איך השתפרה איכות השינה שלי?
  4. האם עשיתי מספיק פעילות גופנית? למה כן/לא?
  5. אילו הרגלי תזונה שלי השתנו, ומה למדתי מזה?
  6. מתי הרגשתי באנרגיה גבוהה ומתי נמוכה? מה גרם לזה?

פיננסים (הכנסה, חיסכון, השקעה):

  1. מה ההחלטות הכלכליות הכי משמעותיות שקיבלתי השנה?
  2. האם התקדמתי לעבר היעדים הפיננסיים שלי?
  3. אילו טעויות פיננסיות עשיתי השנה, ומה למדתי מהן?
  4. איך שיניתי את הרגלי הצריכה שלי?
  5. האם יש הרגלים פיננסיים שכבר לא משרתים אותי?
  6. האם ניסיתי מקורות הכנסה חדשים השנה? מה למדתי מזה?

רוח (למידה, מנוחה, צמיחה):

  1. אילו ספרים/קורסים/הרצאות הכי השפיעו עליי השנה?
  2. איזה תובנות למדתי על עצמי?
  3. איפה שיניתי את דעתי השנה? איך זה השפיע עליי?
  4. איך שילבתי מנוחה וצמיחה אישית בשגרה שלי?
  5. אילו דאגות היו לי בתחילת השנה שהוכחו כמיותרות?
  6. אילו ערכים או אמונות שלי התחזקו/השתנו?

שאלות כלליות:

  1. מה האירועים הגדולים והמשמעותיים של השנה?
  2. במה השתפרתי השנה באופן כללי?
  3. אילו אתגרים עמדו בפניי, ואיך התמודדתי איתם?
  4. איך תחילת השנה הייתה שונה מסופה? למה?
  5. אילו סיפורים מצחיקים או מרגשים אני רוצה לזכור מהשנה הזו?
  6. מה הייתי משנה אם הייתי חוזר לתחילת השנה?
  7. מה השאיפות שלי לשנה הבאה בכל אחד מתחומי החיים האלו?

תכתבו לעצמכם מכתב תודה על השנה שהייתה

אחרי שכתבתם ועניתם על הכל, קחו עוד 10 דקות. תכתבו לעצמכם מכתב. על מה אתם אסירי תודה? איך אתם של השנה שעברה עבד והשקיע למען אתם על השנה הנוכחית? תגידו לו תודה על המאבקים והאתגרים שאיתם הוא התמודד, חבקו אותו על הקשיים והנקודות הנמוכות שהוא חווה. תנו לו את ההערכה שהוא ראוי לה.

אני מאחל לכם שנה טובה ומלאת למידה !

איך אני זוכר כל ספר שאני קורא – המדריך המלא

מרבית האנשים לא קוראים ספרים. מתוך אלו שקוראים רובם לא זוכרים את מה שקראו. מתוך המיעוט שזוכר, בודדים יכולים להגיד שהספרים היו משמעותיים. אבל זה לא חייב להיות ככה. יש דרך אחרת.

יש דרך לא רק לזכור את מה שאנחנו קוראים, אלא להפנים את הרעיונות של הספר. יש דרך לא רק להפנים את הרעיונות, אלא לתת לספר לעצב את נקודת המבט שלנו, לשנות את ההתנהגות שלנו ואת תהליך קבלת הבחירות שלנו. נשמע מוגזם? תמשיכו לקרוא ותחליטו בעצמכם.

מה אנחנו הולכים ללמוד:

  • איך לסנן ספרים גרועים ולחסוך שעות קריאה מיותרת?
  • מה הגישה שתאפשר לנו ללמוד מכל ספר?
  • איך להבין (ולזכור) את הרעיונות הגדולים של הספר ב30 דקות?
  • מה העיקרון החשוב ביותר לשילוב רעיונות מספרים בחיים שלנו?
  • איך להימנע מהסחות דעת ולקרוא בריכוז גבוה לאורך זמן?
  • איך לוודא שהקריאה שלנו אפקטיבית ואנחנו באמת לומדים?

איך לקרוא את הפוסט הזה

הפוסט הזה ארוך. הפוסט הזה מכיל הרבה מידע. אין צורך לקרוא את כולו בבת אחת. אין צורך ליישם את הכל בבת אחת. הפוסט מכיל רעיונות רבים, כמו בופה, תוכלו לבחור לקרוא את כולו מההתחלה או לדלג לנושא שהכי רלוונטי אליכם.

הסתייגות חשובה. אני לא עושה את כל מה שכתוב כאן כל הזמן לכל ספר. הפוסט הזה מכיל כלים לקריאה אפקטיבית, העובדה שאתם יודעים להשתמש בפטיש לא אומר שצריך לדפוק על כל מסמר, גם את הכלים כאן תוכלו ליישם איפה שתרצו.

1.   איך לסנן ספרים גרועים

מי מאיתנו לא התחיל ספר בהתלהבות שיא רק כדי לגלות שעתיים אחר כך שהספר משעמם או לא רלוונטי? אי-אפשר להימנע לחלוטין מספרים כאלו, אבל יש דרך דרך לסנן אותם.

השלב הראשון הוא קריאת ביקורות באמזון. ביקורות של חמישה כוכבים או כוכב אחד נוטות להיות קיצוניות, אבל 2-4 כוכבים נותנים תיאור יחסית מציאותי של הספר וכוללות את היתרונות והחסרונות שלו.

תוך שלוש דקות קריאה נוכל לדעת כמה הספר רלוונטי, האם הוא קליל או מתיש, כמה הוא מחדש, כמה חוזר על עצמו ומה הטעויות שהסופר עשה. חסכתי לעצמי לא מעט זמן (וכסף), בזכות קריאה של ביקורות. הדרך טובה ביותר לקרוא ספרים משמעותיים, היא להימנע מהספרים הגרועים או הבינוניים.

תרגישו בנוח לקרוא רק חלק מהספר. משתעממים אחרי 30 עמודים? דלגו לפרק שהכי רלוונטי. לא עזר? שימו את הספר בצד. אין פרס על רשימת הקריאה הארוכה ביותר, תקראו רק מה שרלוונטי. יש אנשים שמרגישים אשמה אם הם דילגו על פרקים או עצרו ספר באמצע. הם מרגישים שזה זמן שהתבזבז "לחינם". אל. המטרה היא לא לסיים ספר, המטרה היא ללמוד.

2.   הגישה האפקטיבית ללמוד מכל הספר

למה יש ספרים שיכולים לשנות את איך שאנחנו חיים ויש ספרים שלא זוכרים מהם כלום?
התשובה הראשונה שעולה לנו לראש היא שהתוכן של הספר ייקבע את מידה ההשפעה עלינו. המחשבה הזו נכונה, אבל רק בצורה חלקית.

לכולנו יש את החבר שמתעלם מהעצות שלנו, רק כדאי להגיע לאותה מסקנה בעצמו לבד חודשים אחר כך. זה לא התוכן של העצה, זו הנכונות להקשיב, להפנים וליישם את העצה. הנכונות הזו מושפעת מהרבה גורמים, אבל הנקודה החשובה היא שיש לנו השפעה עליה. אנחנו יכולים לבחור כמה אנחנו פתוחים ללמידה.

אנחנו כמעט תמיד מגיעים ספקנים לרעיונות חדשים ולכן חלק גדול מהספר מושקע בתהליך השכנוע וההנגשה באמצעות סיפורים וטיעונים
תחשבו על כל הספרים שקראתם, כמה מתוכם יישמתם במלואם אחרי שקראתם? כמה השתכנעתם לפעול בהשראת הספר? אם אתם כמו רוב האנשים, כנראה שמעט מאוד.
הבעיה היא אנחנו קוראים את הספר בגישה שמרנית, בה אנחנו מעדיפים את ההרגלים שלנו על פני הרעיונות של הסופר.

אז מה אני מציע לעשות? במקום להסתמך על יכולות השכנוע של הסופר – נוריד את סף השכנוע שלנו. נגיע פתוחים ומוכנים לפעול, להגיע עם נכונות אמיתית לתת לספר לשנות ולהשפיע עלינו. להגיע עם מוכנות לפעול על בסיס הרעיונות שקראנו, גם אם לא השתכנענו עד הסוף.

מה זה אומר בפועל? זה אומר לחפש איפה נוכל ליישם את הרעיונות האלו בחיים שלנו כבר בימים הקרובים. זה אומר במהלך הקריאה לחשוב על דברים שיכולים ללמוד מהספר ולהביא ליום יום שלנו. אל תחשבו יותר מדי על העלות או החשק שיש לכם לבצע שינוי. תעשו ניסויים קטנים, גם אם אתם סקפטיים. שינוי התנהגות הוא המדד ללמידה.

התמקדו במה שכן עובד

הסופר, כמו כל אדם שנפגוש, יכול להציג את הדעות שלו בצורה מגושמת או עקומה. במקום להתמקד בטעויות, ננסה לראות מה אנחנו כן יכולים להפיק מהספר.

שמעתם על ג'ו דיספנזה? הוא כותב לא מעט שיפור עצמי אבל מבסס את הטענות שלו על קשקושים קוונטים חסר ביסוס מדעי. לא הצלחתי לסיים את הספר, אבל כן התחברתי למדיטציות שהוא מלמד. אני חושב שהוא טועה בהמון דברים,  אבל אני מעדיף לפרש זאת כבורות ולא כנוכלות ולהתמקד במה שכן עוזר לי בחיים.

תעזרו לספר לעזור לכם

סופרים משתדלים לתת לנו הקוראים תרגילים שנוכל לבצע. כמה אתם מוכנים לבצע את התרגילים? מרבית האנשים פשוט מדלגים עליהם, כדי להימנע ממאמץ. עוד כמה דקות של תרגול יכולות להשפיע בצורה משמעותית עלינו.

יש לנו 3 אפשרויות. לא לבצע בכלל, לבצע מיד במהלך הקריאה או לבצע כמה שעות אחרי הקריאה. התרגול הכי אפקטיבי יהיה כמה שעות לאחר הקריאה, אבל אם מכירים את עצמכם וחושבים שזה לא יקרה – עדיף לבצע מיד מאשר לא לבצע בכלל.
הסיבה לכך היא שבמהלך הקריאה אנחנו במצב "חם" בו אנחנו כבר זוכרים את הכל והתרגול יהיה פחות אפקטיבי נרחיב על זה בהמשך.

לשנות את החיים שלכם ב 8 דקות – תרגיל לביצוע

האמת היא שהגישה חיובית ופתוחה היא כל כך מהותית, שאתם אפילו לא צריכים לקרוא את כל ספר כדי לראות תוצאות. חפשו סיכום של הספר ביוטיוב. קחו דף ועט. לפני הצפייה תגידו לעצמכם "אני מוכן ופתוח לעשות שינוי, אני הולך ליישם כל מה שיאמר בסרטון הזה".

תפתחו את הסרטון ותתחילו לכתוב הערות ומחשבות. תסתכלו על מה שכתבם, תשאלו את עצמכם "איך אני יכול להכניס את הרעיונות האלו לחיים שלי כבר היום?" הגישה הזו מספיקה כדי לייצר שינוי מהיר.

השינוי לא נובע מהתוכן, השינוי נובע מהצופה. תקראו בגישה הנכונה וכמעט כל ספר יהיה משמעותי.

 3.   לפני קריאת הספר – איך להפנים את הספר ב30 דקות?

איך אתם קוראים ספר? פותחים בעמוד הראשון ומתחילים לקרוא? כמעט כולם קוראים ככה, אבל זו לא הדרך האפקטיבית לקרוא ספר. זו לא אשמתכם. פשוט אף פעם לא הציגו לכם דרך אחרת, אבל עכשיו כל זה הולך להשתנות. בחלק הזה נראה שיטת קריאה אחרת שתעזור לכם לזכור ולהבין את הספר הרבה יותר לעומק.

הבעיה בקריאה הסדרתית הזו היא שאנחנו מפספסים את היער מרוב עצים. לפני שמתחילם ללכת בשביל ולהתבונן בעצי האלון, כדאי לנו לפתוח מפה ולהבין את המבנה של היער.  מבנה היער יעזור לנו לנווט טוב יותר בתוכו, ככה שגם אם נשכח חלק מהפרטים, התמונה הגדולה תשאר איתנו.

אותו הדבר נכון גם לספרים. המבנה הוא 60% מהערך. המבנה הוא מפת הדרכים שתוביל אותנו במהלך הקריאה. החוויה נעימה וקלה יותר כשאתם בדיוק איפה אתם ולאן אתם הולכים.

למעשה, הזמן שנקדיש לפני הקריאה ליצירת מפת דרכים לספר יעמיק כפליים של ההבנה שלנו ואת כמות התוכן שנזכור ונפנים.

איך מפת דרכים לספר תשפר את ההבנה שלנו?

כמעט כל ספר עוסק באיזשהי שאלה או בעיה גדולה ומנסה לפתור אותה. הפרקים השונים יכולים להיות תת-בעיות שונות שהסופר מנסה לפתור, במטרה לפתור את הבעיה הגדולה. הפרקים השונים יכולים להיות יישם של הרעיון המרכזי של הספר בתחומי חיים שונים.

אז מהי מפת דרכים? מפת הדרכים היא רשימת השאלות או הבעיות שאותן הסופר מנסה לפתור. מפת הדרכים אומרת לנו את האתגרים שאיתם נתמודד והסופר רוצה לפתור עבורנו.

ברגע שנחזיק מפת הדרכים, נשפר את ההפנמה שלנו בעשרות אחוזים: כל פרק, פסקה ומשפט מפורשים בתוך ההקשר הגדול יותר של מפת הדרכים. הרעיונות נראים אחידים וקוהרנטיים יותר. אנחנו רואים גם את העצים וגם את היער. עכשיו נראה איך נראה תהליך של יצירת מפת דרכים לספר.

איך יוצרים מפת דרכים

לאחרונה קראתי את הספר "אסטרטגיה טובה, אסטרטגיה רעה" של פרופ' ריצר'ד רומלט. נסתכל על הספר הזה כדוגמה לתהליך ליצירת מפת דרכים. המטרה שלנו להבין מה השאלות או הבעיות אליהן הספר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

השלב הראשון הוא קריאת הכריכה. הכותרת ותת הכותרת ואחריו קוראים את התיאור מגב הספר. השם המלא של הספר הוא " אסטרטגיה טובה, אסטרטגיה רעה – מה ההבדל ולמה זה משנה?" אז תת הכותרת כבר נתנה לי שתי שאלות עליהן יענה הספר:

  • מה ההבדל בין אסטרטגיה טובה לבין אסטרטגיה רעה?
  • למה ההבדל הזה חשוב?

השלב השני הוא תוכן העניינים. כבר עברנו עליו מקודם בתהליך הסינון, אבל עכשיו ננסה להבין על אילו שאלות הוא עונה. שמות הפרקים יכולים להיות השאלות או התשובות.

לצורך הדוגמה נסתכל רק על ארבעת הפרקים הראשונים. השמות הם:

  1. אסטרטגיה טובה היא בלתי צפויה
  2. גילוי כוח
  3. אסטרטגיה גרועה
  4. למה כל כך הרבה אסטרטגיה גרועה?

אנחנו רואים שהפרק הראשון מציע תיאור, לכן השאלה שהוא כנראה עונה עליה היא "מה מאפיין אסטרטגיה טובה?"
פרקים 2 ו3 מכילים שמות מעט מעורפלים, אבל ברפרוף מהיר בספר, אפשר להבין שפרק 2 מדבר על מאפיין נוסף של אסטרטגיה טובה ופרק 3 מדבר על מאפיינים של אסטרטגיה גרועה.
פרק 4 מציג בפני עצמו את השאלה, לכן אין צורך לחפור עוד.

בשלב השלישי נרפרף על תת-הכותרת של כל פרק. נמשיך עם התרגיל לכל הספר ואחרי מעט חשיבה, נקבל את מפת הדרכים (המקוצרת) הבאה:

  • מה ההבדל בין אסטרטגיה טובה לבין אסטרטגיה רעה?
  • אסטרטגיה טובה היא לא צפויה לאנשים מבחוץ
    • אסטרטגיה טובה מתבססת על תובנות לא צפויות ככוח
    •  מנהיגים מסוגלים להגיד 'לא' להרבה רעיונות כדי להתמקד באסטרטגיה אחת
  • מה המאפיינים של אסטרטגיה רעה ואיך לזהות אותה?
    • טיעונים של אוויר חם
    • לא מתייחסת לבעיה האמיתית
    •  יעדים גדולים הם לא אסטרטגיה
  • למה אסטרטגיה גרועה שכיחה כל כך?
    • קושי של מנהלים לקבל בחירות קשות
    • שימוש כושל בתבניות במקום חשיבה
    • חשיבה חיובית שטחית
  • איך נראית אסטרטגיה טובה?
    • שימוש במינוף ליצירת יתרון
    • יעדים אמיתיים
    • לזהות צווארי בקבוק
    • קוהרנטיות בין החלקים השונים של העסק
  • מה האתגרים בתהליך לייצר אסטרטגיה טובה ואיך להתמודד איתם?
    • מומנטום – קל לעשות את מה שתמיד עשינו
    • התמקדות בעשייה יום יומית ולא בשאלות החשובות
    • חשיבה קבוצתית ומעקב אחרי הקונצנזוס

בלי לקרוא בכלל את הספר, אני יודע בדיוק מה אני הולך ללמוד, אני יודע מה השאלות הגדולות אליהן הסופר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

ראינו עכשיו איך לייצר מפת דרכים. התחלנו עם כריכת הספר, עברנו אל תוכן העניינים, רפרפנו על תת  הכותרות של כל פרק ואולי הצצנו בכמה פסקות. בסוף התהליך אמורה להיות לנו הבנה טובה של הרעיון המרכזי, של השאלות עליהן הסופר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

אתם יכולים לראות איך מפה כזו של הספר תעזור לנו להפנים אותו? אתם מבינים איך יצירה של מפה כזו תלמד אותנו הרבה יותר מאשר קריאה פסיבית מהעמוד הראשון?  יצירת המפה היא ההבדל בין לזכור לבין להבין. הערך לא נמצא במפה עצמה, אלא ביצירת המפה.

מה הופך למידה לאפקטיבית?

אני רוצה לשתף אתכם באחת התובנות החשובות ביותר שלמדתי לגבי קריאת ספרים, אם תזכרו רק דבר מהפוסט הזה, זה הדבר שאתם רוצים לזכור. ככל שנשקיע יותר מאמץ קוגניטיבי בעיבוד התוכן של הספר, ככה נגדיל את הסיכויים שנזכור ונפנים את העקרונות שלו. אנחנו לומדים מקריאה אקטיבית ולא צריכה פסיבית. כלומר – לסכם את הספר בעצמנו, זו פעולה הרבה יותר מלמדת מאשר קריאת סיכום של מישהו אחר. אפשר לקרוא ספר

ברמות שונות של קשב וערנות, אבל אי אפשר לעבד תוכן בלי ריכוז מלא. נקרא לעיקרון הזה עיקרון לחם-עבודה. ככל שנעבוד יותר, ככה נקבל יותר לחם. כלומר, הערך האמיתי הוא לא בהחזקת המפה – הערך הוא ביצירתה!  עכשיו נראה איך לדייק מפת דרכים שלנו.

העמקה לכל פרק

עד כה קראנו את הכריכה ואת תוכן העניינים ומהם הפקנו שאלות עליהן הספר עונה. מה נעשה אם תוכן העניינים לא אומר לנו הרבה? נציץ אל תוך הפרק! נרפרף ונקרא את תת-הכותרות שיש לכל פרק בכוונה להבין את מבנה הפרק ואת השאלות עליהן הוא עונה.

אם תהיתם למה דווקא שאלות, התשובה היא פשוטה. שאלות מעוררות הרבה יותר סקרנות ונכונות ללמוד. שאלות גורמות לנו לחשוב בעצמנו, מה אנחנו היינו עונים ולהשוות את התשובה שלנו לתשובה של הסופר. שאלות הן כלי למידה נהדר.

השלב הרביעי הוא קריאת את הפסקה הראשונה והאחרונה של כל פרק. השיטה הזו תכפיל את ההבנה שלנו מהספר. הפסקה הראשונה מתארת את הבעיה עליה הפרק מנסה לענות. שימו לב לפעמים הפרק יתחיל בסיפור ולא בבעיה שהוא מנסה לפתור. נסו לרפרף כדי למצוא את הפסקה שמתארת באמת את השאלה או הנושא של הפרק.

עד כה עסקנו רק בשאלות, בתהליך יצירת המפת נרצה להסתכל גם על הפתרונות שהסופר מציע. לכן נציץ לפסקה האחרונה לכל פרק – היא  בדרך כלל מסכמת את הפרק, את הבעיה ואת הפתרון של הסופר.

השיטה הזו דורשת יותר עבודה לפני תחילת הקריאה – אבל היא גם מתגלמת בהתאם. כלל אצבע הוא שכל פרק דורש בין דקה לחמש, תלוי בספר. ככל שנשקיע בעשייה לפני, כך הקריאה תהיה קלה יותר וגם נזכור יותר מהספר. הבטחתי שכל ספר יהיה משמעותי, לא הבטחתי שזה הולך להיות קל.

אם בכל זאת, זה נשמע לכם מוגזם, אני מציע לחשוב על זה ככה: קריאת הספר דורשת  בין 6 ל12 שעות – האם כדאי להשקיע שעה נוספת כדי לוודא שתצליחו להפנים את הספר ולהפוך אותו לחלק מהחיים שלכם?  לא תוכלו לשכוח שום ספר  אחרי שייצרתם לו מפת דרכים. הקריאה האקטיבית הזו היא תהליך הלמידה.

לפעמים השיטה הזו יכולה גם לחסוך לנו זמן! לאחר שיצרנו מפת דרכים, יכול להיות שנעדיף לא לקרוא את הספר. יכול להיות שנגלה שהתוכן לא רלוונטי עבורנו. היו ספרים שפסלתי בשלב הזה או שקראתי רק שניים מהפרקים שלהם שנראו הכי מתאימים.

כמובן שלא כל ספר מצדיק כזו השקעה. לפעמים רפרוף בתוכן העניינים מספיק. החוכמה היא לדעת איך נראה האידאל ולבחור את רמת האינטנסיביות שמתאימה לספר שלנו. תזכרו, ככל שנשקיע יותר מאמץ קוגניטיבי בעיבוד התוכן, כך נזכור ונפנים את התוכן יותר לעומק.

4.   להגיע אל הספר פנויים רגשית ומנטלית

מתי ואיך לקרוא?

בעולם העסוק של ימינו, אם לא נבחר מתי נקרא, זה לא יקרה. אם אנחנו מדברים על ספרים כתובים, מתי נקרא אותם? איפה נשב לקרוא? זכרו שלפעמים להתחיל לקרוא יכול לקחת זמן, אז תנו לעצמכם כמה דקות להיכנס למוד.

ספרי שמע הם לא כמו ספרים כתובים, מהסיבה הפשוטה שאנחנו צורכים אותם בנסיבות שונות. אפשר לשמוע ספר בזמן שאנחנו מבצעים גם פעולות פשוטות קוגניטיבית כמו הליכה או שטיפת כלים. אני מאוד אוהב לסיים את היום בסידור הבית או לשמוע ספר במהלך קיפול הכביסה או ניקוי הרצפה. מטלות הבית הן הזדמנות נהדרת להפוך שמיעת ספרים להרגל.

יש ערך מיוחד בקריאה ושמיעה ביחד. שמיעה נותנת לנו הזדמנות ללמוד בסיטואציות שלא יכולנו פעם, החיסרון הוא שאנחנו מאבדים את המבנה שטקסט כתוב נותן לנו וקל יותר לשקוע במחשבות בזמן שהספר ממשיך להתנגן.  קריאת הספר במקביל לשמיעה שומרת עלינו מהסחות דעת (החלק הבא) ותשפר את ההבנה שלנו.

אם אתם בעיקר שומעים ספרים, כל התרגילים שעשינו עד כה ליצירת מפת דרכים יוכחו את עצמם הרבה יותר משמעותיים, כיוון שספר שמע לא מכיל שום מבנה, קל ללכת לאיבוד בפרטים. המבנה  נותן לנו המון מידע לפרש התוכן, אבל בספר שמע אנחנו לא יודעים מתי מתחילה ומסתיימת פסקה, אנחנו לא רואים אם יש תת כותרת חדשה או משפטים בולטים. לכן אם אתם לא יכולים לקרוא ולשמוע במקביל, חזרו לבצע את תרגילי מפת הדרכים.

איך לטפל בהסחות דעת חיצוניות

הסחות דעת חיצוניות הן כמעט תמיד מגיעות ממקור אחד – הסמארטפון. הנה איך להימנע מהסחות דעת:

  • לעבר למצב טיסה. ניתוק מעולם החיצון.
  • לא אפשרי? להעביר לשקט. לא שומעים התראות ושיחות.
  • לא אפשרי? לכבות התראות לוואטסאפ ומי שצריך אתכם יתקשר.
  • לא אפשרי? להגיד לאנשים מראש שאתם הולכים לסגור את הוואטסאפ ולשלוח SMS או להתקשר אם זה דחוף.
  • לא אפשרי? נשמע שיש לכם בעיות גדולות יותר מאשר קריאת ספר, לכו להתעסק בהן ותחזרו לספר שתוכלו להתנתק לקצת זמן

הסיבה שזה עובד, היא שאנחנו עוזרים לעצמנו לתאם ציפיות, אנחנו מאותתים למוח שלנו לא לצפות ולא לחפש גירוי מהפלאפון במהלך הקריאה וכך נוכל להתרכז בספר.

בלי קשר לאיזו אופציה תבחרו, שימו את הפלאפון  במרחק של לפחות ארבעה מטרים ממכם, העדפה בחדר אחר. לא אפשרי? שימו אותו בתוך קופסה או מגירה סגורה. העובדה שהוא לא נמצא בקשר עין מחוללת פלאים ליכולת שלנו להתנתק. ייקח לנו לפחות 5-10 דקות להתרגל לניתוק, אבל משם הקריאה תהיה קלה יותר.

איך לטפל בהסחות דעת פנימיות

הראש שלנו עמוס מכל המשימות ביצענו במהלך היום. אני מציע לעצור ל2 דקות, לרשום את הקצוות הפתוחים שאנחנו חושבים עליהם במחברת ורק אחרי שרוקנו את הראש, להתחיל לקרוא.

התחלתם לקרוא ופתאום נזכרתם במייל שצריך לשלוח ובחלב שצריך לקנות? תוסיפו אותם לרשימה הקודמת ותמשיכו לקרוא. הכתיבה עוזרת להרגיע את הלחץ שנשכח לבצע את כל המשימות האלו ונותנת לנו שקט פנימי להמשיך לקרוא.

אם אתם רואים שאתם לא מצליחים להתרכז במשך 20 דקות, נראה שיש לכם בעיות גדולות יותר לפתור כרגע ושווה לעצור ולהתמודד איתן. אולי תכננתם לקרוא עכשיו, אבל נראה שהמציאות דורשת משהו אחר. זה בסדר.

5.   להפיק את המיטב מהקריאה

עד כה ראינו שהחלק העיקרי של הפיכת ספר למשמעותי, בכלל לא עוסק בקריאה עצמה. הוא עוסק בסינון ספרים הלא רלוונטיים, הגעה בגישה הנכונה, יצירת מפת דרכים לספר והתמודדות עם הסחות דעת לפני שאנחנו יושבים לקרוא. עכשיו אנחנו מגיעים לקריאה.

איך לקרוא אקטיבית?

תעצרו לסכם את מה שקראתם. כל כמה פסקאות, תעצרו ותראו שאתם עוקבים, שאתם מצליחים לשלב את מה שקראתם בתוך מפת הדרכים שיצרנו.

מה בעצם קראתי? מה הנקודה העיקרית שהסופר מנסה להעביר ?  נסו לבחון שבאמת הבנו מה קראנו על ידי כתיבה או דיבור בקול רם, של מה שקראתם.  כך נוודא שהקריאה אקטיבית. זהו מימוש נוסף של עיקרון לחם-עבודה.

בנוסף, כל פעם שאנחנו פותחים מחדש את הספר, ממש לפני שאנחנו ממשיכים לקרוא, נשאל את עצמנו "מה קראתי בפעם האחרונה?" תהליך ההזכרות הזה הוא קריטי להפנמה. בהתחלה זה קשה, לא נצליח להיזכר או שנצליח לחשוב על מה קראנו לפני כמה פרקים, אבל לא על הפרק האחרון. אם אחרי 30 שניות לא הצלחתם, תציצו בספר, תסגרו אותו ותנסו שוב. שליפה מהזיכרון היא אחד מהדרכים הכי יעילות לחדד את ההבנה שלנו.

בנוסף לסיכום, נרצה להמשיך לחשוב על התוכן, הנה רשימת שאלות להישען עליהן במהלך הקריאה:

  • איפה זה רלוונטי עבורי?
  • איך אני יכול ליישם גרסה של זה?
  • איך זה משתלב במפת הדרכים של הספר?
  • כמה אני מסכים עם זה? איפה הסופר כן צודק?

אם מצאתם רעיון מעניין שתוכלו ליישם, או רעיון שכדאי להמשיך לחשוב עליהם, כדאי לכתוב אותו במחברת ולחזור אליו בהמשך. יכול להיות שהספר יעורר בכם רעיונות חדשים שלא מופיעים בספר בצורה ישירה. למשל, ספר האסטרטגיה שהמוזכר למעלה שינה את האופן בו אני עובד, למרות שאני לא מנהל עסק. איסוף פעולות או רעיונות במהלך הקריאה יגדילו את הסיכויים שנשיים את הספר.

איך לדעת שבאמת למדנו משהו?

במהלך הקריאה קל מאוד להאמין שאנחנו מבינים, זוכרים ושהמידע ישאר איתנו. הספר טרי בראש שלנו וקשה לדמיין איך נוכל לשכוח אותו. כיוון שאנחנו לא יכולים להסתמך על התחושה הזו, נרצה דרך אחרת לוודא שאנחנו באמת לומדים.

הדרך הראשונה שראינו היא הקריאה האקטיבית, סיכום הפרק והניסיון להיזכר בקריאה האחרונה שלנו. שני התרגילים האלו בודקים שאנחנו באמת לומדים. איך אנחנו יודעים שהם עובדים? כי הם דורשים מאמץ מנטלי וככל שנתאמץ יותר בעיבוד התוכן, כך נפנים אותו יותר. יש לא מעט מחקרים שבודקים את האפקט הזה, למידה לא מרגישה קלה, למידה לא מרגישה נעימה, היא דורשת מאמץ ולפעמים יכולה לעורר תסכול – אבל היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר קריאה פסיבית שמרגישה טוב (וכוללת גם מרקור).

הדרך השנייה היא ללמד מישהו אחר ולבדוק שהוא הבין. אם נוכל להסביר למישהו אחר על הספר, בצורה כזו שהוא יבין, זה סימן טוב שהבנו את הספר. לא מעט אנשים ממליצים על ספרים כי "הספר מדהים" או "הוא ישנה את איך שאתה חושב", בלי באמת יכולת להסביר מה הם לקחו ממנו. זה כמובן לא אומר שהספר לא עזר, להפך. זה אומר שהספר העביר אותם תהליך רגשי, אבל יתקשו להמשיך ליישם אותו במהלך, אם לא יזכרו אותו גם מילולית.

איך להסביר על הספר לחבר? אני אוהב להקליט בוואטסאפ רצף הודעות, אני אתחיל לתאר את הספר, מה הבעיות שהוא פותר, מה הפתרונות שהסופר מציע, למה הם כנראה נכונים ואיך אני רוצה ליישם אותם. השיתוף הזה כנראה יוביל לשאלות ואחרי קצת פינג-פונג נוכל לראות מה אנחנו יודעים להסביר ומה לא. אם אתם לא מוצאים חברים שמתעניינים בספרים שאתם קוראים, תוכלו להקליט לעצמכם או לכתוב לקהילות באינטרנט שכן אכפת להם מהספר.

6.   לפני שמסיימים – ספרים לקריאה נוספת

אם הגעתם עד לכאן, אתם כנראה אוהבים לקרוא. הנה חמשת הספרים שעזרו לי לבנות את הרעיונות לפוסט הזה:

להמלצות נוספות, יכולים להיכנס לרשימת ההמלצות שלי כאן.

7.   מחשבות אחרונות

הפוסט הזה הוא התשובה שלי לשאלה 'איך להפוך כל ספר שנקרא לספר משמעותי?". אני לא חושב שיש דרך להשיג 100% הצלחה עם כל ספר, אבל יש דרך להשתפר עם חלק גדול מהספרים. עברנו בכל הצמתים הקריטיות בתהליך קריאת הספר

  • בחרנו ספר טוב על ידי סינון הספרים הגרועים
  • למדנו איך גישה פתוחה תעזור לנו ליישם וללמוד מכל ספר
  • יצרנו מפת דרכים כדי להבין את מבנה הספר לפני שצוללים לפרטים
  • התמודדנו עם הסחות דעת כדי להגיע קשובים ונוכחים לקריאה
  • בדקנו את ההבנה שלנו על ידי שאלת שאלות ולימוד אחרים על הספר

אנחנו לא חייבים ליישם את כל הטכניקות האלו כל הזמן, לכל ספר. הטכניקות האלו הם כלים שנועדו לעזור לנו, בהתאם לרמת החשיבות של הספר ורמת ההשקעה שנבחר לעצמנו וככל שהקריאה שלנו תהיה יותר אקטיבית, כך הספר יהיה יותר משמעותי.

לפני שאתה נותן עצה

אתה רוצה לעזור לחבר במצוקה. הוא משתף באחת או יותר מהתמודדויות שיש לו בחיים.
אולי קשה לו למצוא זוגיות כבר שנתיים, אולי יש משבר משפחתי, אולי דוחה חיפוש עבודה כבר שנה וחצי.
אתה שומע את התסכול שלו, את הכאב שלו. אתה רוצה להקל, אתה רוצה לעזור. אכפת לך ממנו.
 
אז אתה מנסה לתת עצה, אתה מנסה לפתור לו את הבעיה. אתה אומר לו להוריד אפליקציה מסוימת או ממליץ על איזשהו מאמר שמסביר איך לשלוח קורות חיים. אתה רק רוצה שיהיה לו טוב.
 
האמנם? על הכאב של מי אתה מנסה להקל? לך קשה לראות אותו סובל. אז אתה מנסה לעודד אותו, לנחם אותו ולעזור לו. אתה רוצה לעזור לעצמך.
ואם לא להקל על הכאב, מה עוד אולי מניע אותך? אולי אתה רוצה להיות הגיבור. אולי אתה רוצה להיות זה שפתר את הבעיה והציל את המצב. אבל זה לא הסיפור שלך ולא הבעיה שלך. זה האתגר שלו, לא שלך.
  
אם תרצה  באמת לעזור לו, תהיה אתו בסיטואציה ותרגיש אתו את הכאב והתסכול. תשאל שאלות ותתעניין. תנסה להבין עם מה הוא מתמודד, מה החוויה שלו. תהיה המקום בו הוא יכול לחשוב ולהרגיש כדי להבין בעצמו את האתגר והבעיה. תהיה עמוד עליו הוא נשען כדי לעשות לעצמו סדר בראש בזמן שהוא מנסה להבין מה לעשות.
 
אל תנסה לשנות כלום או לתקן כלום. לא התבקשת. זו לא הבעיה שלך לפתור. אל תשדוד אותו מההזדמנות להתגבר על המכשולים שלו בעצמו.
 
ומה אם הוא מבקש? מה אם הוא שואל בעצתך? מה אם הוא רוצה שאתה תפתור לו את הבעיה? מפתה ביותר. בקשה כזו הופכת אותך לגיבור, מעבירה את האתגר אליך. העובדה ששמו בפניך פיתיון, לא אומרת שיש צורך לנגוס בו, לפחות לא עכשיו.
 
תדחה את ההצעה ותחזיר את האחריות אליו.
"מה אתה חושב על זה?"
 
אתה עוזר לו להיות שוב הגיבור בסיפור שלו, אתה מבקש ממנו להתמודד ולא להעביר את האחריות אליך. אבל מעבר לזה, יכול להיות שעדין לא שמעת הכל. יכול להיות שהוא רק חושב שהוא סיפר הכל ואתה רק חושב שהבנת את הבעיה. תשאל כדי להבין עוד. אחרי הכל, אם הבעיה הייתה כזו פשוטה להתמודדות – הוא כנראה כבר היה מוצא פתרון.
 
אז תקשיב עוד, עד שהוא ירגיש מובן  ואין עוד מה לשתף. לרוב זה יהיה מספיק, בנקודה הזו הוא יידע מה הוא צריך לעשות. ואם לא, תשאל אותו שוב – מה הוא חושב שהוא צריך לעשות?
 
ואם הוא לא יודע, אז תשאל אותו, מה הבעיה שהוא מנסה לפתור? מה באמת חשוב בסיטואציה? מה ההתלבטויות שלו?
כאן אתה כבר מנסה לעזור, אבל מעט מאוד, אתה מכווין אותו לחשוב בעצמו כדי להתמודד. סביר יותר שהוא יידע למצוא פתרונות שמתאימים לו יותר ממה שאתה מסוגל. אתה תחשוב על הדברים שעבדו לך בעבר. אתה חשוב איך אתה תעשה דברים, אבל אתם אנשים שונים.
 
ואם אחרי כל הדברים האלו – נראה שעדין לא מתקדמים, אתה יכול לשתף גם בעצמך, לחשוב בקול רם ולהשמיע את דעתך. אתה לא אומר את הפתרון, אתה מציע ושואל שאלות. האם מה שאמרת נשמע הגיוני? האם ההצעה שלך פותרת את הבעיה? אם אפשרי ליישם אותה?
 
המטרה היא לא להסתיר את דעתך או להעמיד פנים. תיתן עצות. תגיד לאנשים אם הם אתה חושבים שהם טועים. המטרה היא לעזור לצד השני לפתור את הבעיה והדרך הכי טובה היא שהצד השני ימצא פתרון בעצמו. הדרך השנייה הכי טובה היא לעזור לו למצוא פתרון בעצמו, השלישית הכי טובה היא לפתור את הבעיה ביחד והדרך הכי פחות טובה – היא שאתה תפתור את הבעיה בעצמך.
 

לקריאה נוספת:

האם אתם דור הוויז?

מי אלו דור הוויז?
אלו שמחפשים וודאות בכל מה דבר.
אלו שצריכים לראות את כל המסלול לפני שיוצאים לדרך (ואם אפשר גם זמן ההגעה).

אלו שיודעים את הדרך, אבל בכל זאת צריכים הכוונה.
אלו שלא מרגישים בנוח ללכת לאיבוד.

וויז הוא תסמין, הוא לא הגורם.
אנחנו רוצים מסלול מוגדר ושעת הגעה בכל תחום, בזוגיות, בלימודים ובקריירה. מתי נתחתן  ומתי נביא ילדים, איפה נגור וכמה נרוויח.

ההולך בדרכים הסלולות והמוגדרות, מגיע לאן שאחרים רצו להגיע, לכן הם סללו את הדרך.
בהגדרה, ההולך בדרכים הסוללות, מגיע ליעדהם של אחרים.
ומי שרוצה להגיע למקומו שלו?  לפעמים יצטרך לצאת לשביל עפר שבו רואים רק את הצעד הראשון.

שימו לב, אם הדרכים סוללות המקרבות אותנו ליעדנו – שם נצעד. אין צורך ללכת בג'ונגל כשהכביש מהיר מגיע לאותו המקום.

הבחירה היא לא בין דרכם של אחרים לדרכנו שלנו.  הבחירה היא בין הדרך הקלה, לדרך שלנו.

היעד או הדרך – מה חשוב יותר ?

לפני שנה וחצי יצאתי עם חברים לצפות במטאורים בצפון. בחרנו הר חשוך ומבודד, בלי לדעת שהדרך אליו משובשת ומפוקפקת. הייתי חוזר על החוויה הנהדרת הזו גם אם השמים היו מעוננים ולא היינו רואים אפילו מטאור אחד.

אז האם המטאורים היו חשובים? מצד אחד גם בלעדיהם הייתה חוויה נהדרת. מצד שני, בלי לבחור במטאורים כיעד אמיתי,היינו כנראה אוכלים במסעדה בתל אביב. היעד הוא זה שעשה את הדרך.

אז מה חשוב יותר? היעד או הדרך?

יעדים מוציאים אותנו לדרך. בלעדיהם נעשה את מה שנוח או את מה שדחוף. הם מכוונים אותנו להסתכל מעבר לקשיים של ה'כאן ועכשיו' אל העתיד שנרצה לעצמנו. במהלך לימודי התואר הראשון, אחד היעדים שלי היה דוקטורט. כשהייתי מתוסכל מהלמידה, לחשוב על היעד נתן לי כוחות להמשיך ללמוד.בלי היעד הגבוה הזה, אני לא בטוח שעדיין הייתי מסיים בהצטיינות. אז לא רק שהיעד שלי עזר לי להתמודד עם הקשיים, אלא הוא הכווין אותי להשקיע ולהשיג תוצאות טובות יותר.

בנוסף לתוצאות, היעד גם שיפר את החוויה שלי במהלך הקשיים. קריאת ספרים על קוונטים או הנדסת תוכנה הייתה  לרוב חוויה חיובית. בניגוד לחוויה הסטודנטיאלית הסטריאוטיפית של "למידה=סבל", מצאתי סיפוק בעשייה שקירבה אותי ליעדים שלי. אני לא יודע אם למדתי יותר מסטודנטים אחרים, אבל אני משוכנע שהחוויה שלי הייתה חיובית יותר. 

אבל התמקדות בהשגת היעדים יכולה גם לגבות מאיתנו מחיר. הצבת יעדים יכולה לייצר לחץ ודאגה, שלא רק פוגעים בחוויה הרגשית שלנו אלא, כמו חרדת בחינות, יכולה ממש לחבל בהצלחה שלנו. דוגמה קיצונית יותר: ישנם לא מעט אנשים שבמהלך הטיפוס על ההאוורסט, נתקלו במזג אוויר גרוע והמשיכו בכל זאת. ההתמקדות ביעד עלתה להם בחייהם.

למה זה קורה? כי אנחנו נותנים חשיבות יתר להשגת היעדים שלנו ולא מספיק על החוויה בדרך אליהם. יותר מדי חשיבות ליעד והדרך נפגעת.
במקום לראות את היעד רק כמקום להגיע אליו, אנחנו צריכים לראות בו גם כמחולל חוויות והזדמנויות לעשייה. היעד הוא לא רק יעד. היעד הוא גם אמצעי. היעד הוא אמצעי לחיים משמעותיים. החשיבות של היעד היא לא בהשגתו, אלא במרדף אחריו. 

למרות שבחרתי לא להמשיך לתארים גבוהים קיבלתי את מה שהייתי צריך מהיעדים שלי. קיבלתי הכוונה לקבלת החלטות, קיבלתי תוצאות טובות יותר, התמודדתי עם קשיים ומצאתי סיפוק בעשייה. העובדה שלא השגתי דוקטורט כמעט לא רלוונטית. היעד מילא את התפקיד שלו, הוא יצר דרך שאני רוצה לצעוד בה.
 

וזו הנקודה החשובה. היעד האמיתי הוא חיים של עשייה מספקת. זה יכול להיות הצלחה בלימודים, גידול משפחה, התמודדות עם מחלה, ביטחון כלכלי, עזרה לנזקקים, לימודי שפות או כל הדברים האלו ביחד. יעדים משתנים בין אנשים ובין השנים.

השנה החלטתי לפרסם פי 4 יותר פוסטים משנה שעברה.  היעד שרירותי, אבל הוא נותן לי הזדמנות להתעסק במשהו שאני אוהב. אם הייתי רוצה רק לכתוב, בלי יעד של פרסום, אז הכתיבה הייתה באיכות נמוכה יותר. היעד מגדיר לי את הדרך. כמה בדיוק פוסטים אצליח לכתוב? אני לא יודע, אבל אני מסופק ממלאכת הכתיבה והחשיבה שהיעד הזה מייצר לי. במקום לבחור רק יעדים שרוצים להשיג, נוכל לבחור יעדים שאנחנו רוצים לרדוף אחריהם. יעדים עם עשייה מעניינת ולא רק תוצאות מעניינות.

במרדף אחרי יעדים אנחנו יכולים להיות כל כך נעולים על המטרה, שאנחנו שוכחים להסתכל על הדרך. כדברי ניטשה, החיים הם לא מסע שאמור להגיע לסופו, אלא מנגינה שיש לחוות לאורכה. כן אנחנו רוצים תוצאות, אבל אנחנו גם צריכים חוויות, אנחנו צריכים לא רק יעדים, אנחנו צריכים גם את הדרך.