איך להכניס סבל לחיים שלכם יהפוך אותם למאושרים יותר ?

שמתם לב שיש דברים בעולם שעובדים הפוך?
שככל שאתם רוצים אותם יותר – אתם רק מרחיקים אותם מעצמכם. לשאול את עצמנו על בסיס יומי האם אנחנו מאושרים יכול להפוך את החיים שלנו לאומללים. לרצות להרשים דייט או מראיינת גורם לנו להיות לחוצים ופחות מרשימים ממי שאנחנו באמת.לנסות להימנע ממחשבות שליליות, גורם להן להתעצם.

אז מה אם ניקח את הרעיון הזה ונהפוך אותו על הראש? מה אם ננסה להרחיק את הסבל, על ידי המרדף אקטיבי אחריו? אפשרי? מטופש עד מאוד? קריאה נעימה !

האם אני מטורף שמציע מזוכיזם? לא. ממש לא. אני לא מציע לרדוף אחרי כאב פיזי או לפגוע במישהו. אני מציע לרדוף אחרי הדברים שאנחנו בדרך כלל נמנעים מהם. אני מדגיש. לא לחפש, לא להתמודד. לצאת לרדוף אחריהם. בתשוקה, בהתלהבות.

למה?

הסיבה הראשונה היא זו – החיים מלאי סבל ולא משנה מה נעשה. אנחנו יכולים לנסות להגן על עצמנו ככל הניתן, אבל זה לא יעזור.זה לא אפשרי.
לא משנה לאיזו בועה מצופה שוקולד נכניס את עצמנו , לא משנה בכמה סדרות בנטפליקס נעטוף את עצמנו, המציאות תגיע עד הדלת. הבעיות שלנו בחיות בפינות

שעיגלנו.
"בסדר אלעד. יהיה סבל בחיים. אבל אפשר לנסות לצמצם אותו! ננסה להגן על עצמנו מפניו ואז נסבול פחות. למה לרדוף אחרי חוסר נוחות?"

הנה למה:

האם עשיתם פעם מקלחת קרה? מי שעשה שם לב לתופעה מעניינת – הציפייה מהקור כמעט תמיד יותר גרועה מהקור עצמו. לא משנה כמה פעמים עשיתם את זה, לא משנה כמה פעמים חוויתם את הקור – הציפייה, הפחד מהקור – גרוע יותר מהקור עצמו.
למה זה חשוב? כי הנטייה הראשונה שלנו היא לנסות להימנע מהכאב והסבל, אז אנחנו סובלים יותר גם אם לא קורה שום דבר.
אנחנו סובלים כי אנחנו מפחדים שיקרה משהו רע, אנחנו מפחדים לסבל. רוב הסבל שלנו הוא מהדברים שאנחנו מפחדים שיקרו, גם אם הם לא קורים בפועל.
כלומר, הניסיון לצמצם את הכאב, הופך אותו לגרוע יותר. הניסיון להימנע – גורם לנו לסבול יותר. לכן נעשה את הדבר ההפוך – מרדף אחרי הסבל !

"זה הכל טוב ויפה, אבל גם אם אני פותר את הבעיה של הציפייה – אני עדין מכניס יותר סבל לחיים שלי, מה עשינו בזה?"

שאלה נהדרת קורא בדיוני שהמצאתי. אז זו הנקודה השנייה, להכניס יותר סבל מגדיל את היכולת שלנו לשאת יותר סבל. מה הכוונה? בפשטות : מה שלא מחסל – מחסן ( פאן פאקט: זה היה התרגום הראשוני לעברית של המשפט של ניטשה: "מה שלא הורג – מחשל" ).
יש סטודנטים בקהל? סמסטר ראשון אתם מתים מפחד, כל מבחן הדופק שלכם הוא על 180. בשנה האחרונה שלהם, אתם עושים את המבחן בזום, בזמן שאתם יושבים בים. אתם רגועים. האם המבחנים נהיו פחות מלחיצים? לא. אלו אתם שנהייתם חזקים יותר, אתם יודעים טוב יותר להתמודד עם אתגרים.

"איך כל הטרלול הזה נראה בפועל?"

חכה רגע, קורא בדיוני שהמצאתי כדי לכפר על כישורי הכתיבה הבינוניים שלי, יש עוד יתרון שכדאי לציין. בגלל שהמוח שלנו מתרגל מהר לדברים חדשים, להכניס קצת סבל גורם לנו להעריך את מה שיש לנו. לעלות במדרגות 6 קומות עוזר להעריך את המעלית. לנסות להתרכז עם חלון פתוח כמשאית הזבל עוברת – עוזר לנו להעריך את השקט של החלון הסגור.
במילים אחרות: כשהכל טוב -זה מובן מאליו. כשדברים מתקלקלים, בתדירות נמוכה מספיק, זה דווקא גורם לנו להעריך אותם יותר. אנחנו לא צריכים לחכות לגורל, אנחנו יכולים ליזום בעצמנו מתי להכניס חוסר נוחות, מתי שאנחנו מתחילים לקחת כמובן מאליו משהו טוב בחיים שלנו( רכוש, מערכת יחסים וכו'), נוכל להימנע ממנו לזמן קצר, כדי להעריך אותו יותר.

אז עכשיו, איך הטרלול הזה נראה בפועל:ז ה תלוי בכם וכמה אתם מוכנים לקחת את זה לקיצון. לפני כמה שנים קניתי זוג נעלי ספורט בצבע כחול זוהר ומחריד – השיקול שלי היה שהן כל כך מביכות, שאם אני מתרגל להסתובב באיתן בפומבי – החיים שלי יהיו רגועים יותר. אותו הדבר נכון גם לתספורות גרועות.דוגמה נוספת – הפסקתי לרוץ בגשם. אני לא מנסה להימנע מהרטיבות והקור. להפך, אני נהנה מהם. רכב חולף על פני ומשפריץ לי מים לפנים בזמן שאני מאחר לפגישה? מצוין ! זה בדיוק מה שרציתי. מטורף? אולי, אבל במבחן התוצאה אלו שמוצאים הנאה ברגעים כאלו, הם אלו שיכולים להתמודד עם משברים אמיתיים.

למרות הטון הקיצוני של הפוסט, אני מאמין שהכנסת חוסר נוחות בצורה מתונה היא הדרך הנכונה לעשות את זה. לצום מדי כמה חודשים, להימנע ממאכלים טעימים. לסגור את כל הרשתות החברתיות לשבוע. ללכת ברגל במקום לנסוע באוטובוס. לפתוח חלון כשיש רעש, להתקלח במים קרים (זה הרגל שימושי לימים בהם נגמרים המים החמים ואתם צריכים מקלחת לפני אירוע חשוב!).

אז בואו נסכם, להכניס חוסר נוחות לחיים שלנו יכול להפוך אותם לטובים יותר:
א) הפחתת הפחד מהכאב
ב) חיסון והגדלת היכולת שלנו לשאת כאב
uג) הערכה של הדברים הטובים בחיים שלנ

אבל האמת? אני לא יודע איפה זה פוגש אתכם. מה אתם חושבים? האם תרצו ליישם את זה?בהשראת
A Guide to the Good Life: The Ancient Art of Stoic Joy

singing in the rain

מדריך לסטודנטים אנליטים, לחוצים ואובססיבים(כמוני)

כשהתחלתי את התואר הרגשתי פחד קיומי. שהתואר יהרוס לי את חיי החברה ואת איכות החיים שלי. קיוותי לשמור על קשר עם חבר אחד ולהשיג אולי ממוצע ציונים של 80. במבט לאחור אני מבין שדווקא הלחץ והפחד שאני אכשל עזרו לי להצליח.

סיימתי שנתיים בתואר בפיזיקה עם ממוצע של 91, במהלכם הייתי בזוגיות, התאמנתי ארבע פעמים בשבוע בחדר כושר, הצטרפתי למועדון הדיבייט של אונ' תל אביב, הספקתי לקרוא יותר מ100 ספרים ומעגל החברים שלי גדל, לא קטן. הפוך לגמרי מכל מה שציפיתי שיקרה בתואר. הבנתי שיש דברכים שעזרו לי לנהל את הזמן שלי נכון כדי להספיק לעשות כל מה שאני רוצה: להשיג ציונים טובים בלי להתשפר על איכות החיים שלי. אני רחוק ממושלם, אני עדין עושה מלא טעויות מטופשות(ככה המדריך הזה נבנה), אני לא הכי חכם או עם הציונים הכי גבוהים במחזור שלי, אבל אני סך הכל מרוצה ממהמקום אליו הגעתי.

אני יכול להציע או להמליץ רק על דברים עבדו עבורי, אבל בלי ספק יש אנשים שעשו את ההפך
המוחלט ממני והצליחו יותר. בסופו של דבר כל אחד מוצא את הסגנון שמתאים לו. ישנן הרבה דרכים להגיע לאותו המקום ואני מציג כאן את הדרך שלי. תחשבו על הכתוב כאן כמזון בופה ולא ספר בישול, שבו אתם יכולים לבחור את מה שאתם רוצים, לא כמתכון שחייבים לעקוב אחריו.

המדריך מיועד בעיקר לסטודטנים במדעים מדויקים בשנה הראשונה שלהם, אבל מתאים לכל סטודנט שרוצה להצליח יותר, ללא קשה לפקולטה או לשנה שלו בתואר.

תוכן עניינים

כמה מחשבות מרגיעות יותר וכמה מרגיעות פחות

  1. תואר זה לא קל, זה מאתגר. זה קשה אבל זה אפשרי.  בלי פאניקה
  2. אנחנו צריכים לעזור לעצמנו להתמודד עם הלחץ, עם הקשיים ועם הספקות. הם הולכים להופיע כי זה משהו חדש שאנחנו עושים, זה יהיה קשה וכיף.
  3. תתחברו עם אנשים חדשים- שהכל נראה קשה ובלתי אפשרי, החברים  הם אלו שיעודדו אתכם, יתמכו בכם ויעזור לכם. אתם לא צריכים להתחבר עם כולם. 2-3 אנשים זה מספיק.
  4. זה לא נראה ככה, אף אחד לא אומר את זה בקול, אבל לכולם קשה!  אם תהיה לכם קבוצת חברים תומכת – אתם תראו שזה רק חלק מהתהליך ואתם לא מתמודדים איתו לבד. אחרי 
  5. הסיסמטר הראשון הוא הכי קשה, כי אנחנו עדין לא יודעים איך ללמוד ומתי, עדין מכירים אנשים ומבררים הכל עובד. משם הכל משתפר. הציונים והתחשוה.
  6. זה בסדר להרגיש לא בסדר. כולם עוברים את זה. אנחנו מתמודדים עם לחץ ועומס שאנחנו לא רגילים אליהם, ייקח לנו זמן להסתגל למצב החדש.
  7. לפני שאתם מתחילים, תשאלו את עצמכם "למה התחלתי?" תכתבו לעצמכם באופן מפורט שלוש סיבות שבגללן בחרתם ללמוד. אם יש לכם 'למה' מספיק חזק, תוכלו להתמודד עם הקושי.
  8. אם אתם רואים שזה באמת לא מתאים לכם, לא מעניין אתכם, לא תורם לכם- אני ממליץ בחום לפרוש.  אל תעשו דברים שלא מקדמים אתכם למקום שאתם רוצים להגיע אליו.

שיעורי בית

  1. רוב הסטודנטים חושבים שהמטרה של שיעורי בית היא עבודה שיש להגיש אותה כדי לסמן וי. זאת טעות קטלנית שיכולה לעלות לכם בתואר. לשיעורי הבית יש שתי מטרות: 
    1.  להבין את החומר בצורה כזו שתוכלו ליישם אותו.
    2. להכין אתכם למבחן
  2. אם נחשוב ככה על שיעורי הבית, ניגש אליהם בגישה שונה:
    1.  אל תנסו לפתור אותם כמה שיותר מהר. קחו את הזמן לשחק עם השאלות.
    2. אל תנסו להיות יעילים מבחינת הזמנים שלוקח לפתור אותם.
    3. אל תחפשו ישר מישהו להעתיק ממנו, תנו לעצמכם זמן, נגיד שעתיים, שבו אתם רק מנסים לפתור לבד ולא בודקים בתשובות. פתרתם? תבדקו את עצמכם שהתשובה נכונה לפני שהולכים לרפרנס.
    4. אל תדלגו על הדברים שאתם לא מבינים. זה יתנקם בכם אחר כך. אם אתם לא מבינים זה רק סימן שצריך להקדיש לזה עוד זמן. מסתכל? לפעמים. הכרחי? כן.
  3. השיעורים אמורים לקחת הרבה זמן. השיעורים אמורים להיות קשים בטירוף. זאת הדרך היחידה ללמוד.  ללמוד בלי לתרגל מספיק את שיעורי הבית, זה כמו לנסות ללמוד שחייה דרך הרצאות בלבד. אולי יש תחושה של למידה, אבל ברגע האמת ( מבחן)  אתם הולכים לטבוע.
  4. לפני שאתם בכלל מתחילים לענות על השאלות – תקראו שוב את החומר של ההרצאה והתרגול. תגשו לשיעורים שאתם זוכרים את החומר ולא נזכרים תוך כדי. זה מפחית את התסכול ב32%י ומעלה את הסיכוי להצליח  פי 6.
  5. יש אנשים שמצליחים להתמקד רק בספרייה. אני מצליח רק בחדר שלי. תלמדו איפה שנוח לכם. ו
  6. תלמדו בסביבה שקטה ונטולת הפרעות. כל הפרעה יכולה לקטוע לכם את הריכוז ולהקשות על המאמץ.
  7. לא תמיד תהיה סביבה כזו. זה בסדר. צריך ללמוד להתמודד גם עם הפרעות, אבל נסו למזער אותן ככל האפשר.
  8. יושבים ליד המחשב בבית? אם אין ברירה תשתמשו בתוסף לכרום שיאפשר לכם לחסום את פייסבוק או כל אתר אחר של הסחות דעות
    1.  תוסף שחוסם אתרים בשעות שאתם רוצים לחסום אותם
    2. תוסף שמבקש מכם לחכות 30 שניות לפני שאתם נכנסים לאתר– למה זה טוב? כי לפעמים באמת צריך להיכנס ליטיוב לראות הסבר כלשהו, אבל אתם לא רוצים להתחיל לראות סרטונים של משחקי הכס.
  9. שימו את הפלאפון על מצב טיסה, שימו אותו במגירה ורחוק מכם.   בלי הסחות דעת בזמן הלמידה. כשאתם לומדים- אתם לומדים.
  10. אל תלמדו במיטה. אל תלמדו במטבח. תארגנו לעצמכם פינת למידה קבועה.
  11. תפעילו טיימר ( יש אפליקציות נהדרות לזה ואפשר גם דרך המחשב) למה?  תראו כאן
  12.  שסיימתם שאלה? כתבו הסבר קצר על מה קורה בשאלה, להסביר איך ידעתם לפתור אותה ( או יותר חשוב, אם לא הצלחתם – מה פספסתם ואיך תזהו את זה בפעם הבאה?) 
  13. קלפים על השולחן. יהיו הרבה שאלות שלא תדעו לפתור וכנראה תעתיקו. האם זה בסדר? לא.. אבל זה קורה. במידה וזה קרה נסו להציץ בשיעורים כמה ימים אחרי שהגשתם אותם, האם אתם  יודעים איך לפתור אותם גם בלי להעתיק? תהיו כנים עם עצמכם.
  14. תענו על שאלות כמו שצריך לענות על מבחן. תסבירו את עצמכם, תכתבו ברור. מה שאתם מתרגלים בסיסמטר זה מה שיהיה במבחן.
  15. תעברו על שיעורי הבית במהלך הסיסמטר. תעברו על תרגיל משבוע 1 בשבוע 3 ותמשיכו. אל תחכו רק לתקופת המבחנים כדי לעבור עליהם
  16. בתרגילי הבית אתם צריכים לתרגל אקטיבית את הדברים הבאים:
    1. הבנה וידיעה של החומר, זה חשוב אבל זה לא הדבר היחידי שיקבע אם תצליחו או לא.
    2. ישיבה מול בעיות שאתם לא יודעים איך לפתור. כשתפתרו מבחן, לא יהיו לכם פתרונות או אנשים להתייעץ איתם. אתם רוצים להרגיש בנוח עם  עם חוסר הוודאות של התשובות שלכם. ההתרגול הרגשי הזה נעשה כבר בתרגולי הבית
    3. לכתוב ברור, גדול ולהסביר את השלבים שאתם עושים. למה? לא למען הבוחן אלא כי אחר כך אתם הולכים לחפש לעצכם טעויות- אם תכתבו הסברים ותכתבו ברור אתם הולכים להפחית משמעתוית את כמות הטעויות שלכם
    4. לפתור בלי טעויות אלגברה. כשמתקשים עם חומר חדש, טעויות של פלוס-מינוס נראות זניחות, אבל לפעמים הן יכולות להעלות או להוריד 20 נקודות במבחן. לשפר את כישורי האלגברה שלכם זה משמעותי.  טעויות אלגברה הן בדרך כלל ההבדל בין 80 ל100.

הרצאות

  1. נסו  לשבת מקדימה. שורה שלישית מקסימום. מחקרים מראים שאלו שיושבים קרוב יותר גם מרוכזים יותר בהרצאה וגם מקשיבים יותר. אל תפחדו מזה.
  2. לי מאוד מפריע הסחות דעת, במהלך השיעור. מה שאני עושה זה לשיםו את הפלאפון על מצב טיסה בתוך התיק. זה הולך להיות קשה, אנחנו לא רגילים להתנתק. ברגעים של שעמום אנחנו רגילים להיכנס לפייסבוק או לאינסטגרם. אל תעשו את זה. תוך שבוע-שבועיים ההרגל הרע זה יעבור ותוכלו להתמקד רק בהרצאה.
  3. אני מחקתי כל אפליקציה של רשת חברתית מהפלאפון, כמות הזמן החופשי שקיבלתי היא עצומה, אני הרבה יותר מרוכז ככה גם בהרצאות וגם בשיעורי הבית. ממליץ על ההרצאה הזו בנושא. קיצוני? כן. עובד? כן.
  4. תשבו ליד אנשים שיכולים לעזור לכם להבין, לא ליד אנשים שמפריעים לכם ללמוד. הרצאות הן זמן יקר שבו אתם שואבים מהידע של המרצה. תנצלו את זה.
  5. אני אוהב להכיר אנשים חדשים.אפשר ללמוד הרבה ולהתייעץ גם איתם. אל תשבו תמיד רק ליד אלו שאתם מכירים, תחליפו מקומות. תכירו אנשים. תדברו איתם. 
  6. תכתבו את הדברים החשובים. בהתחלה הכל נראה חשוב ואתם תפחדו לפספס משהו, אז תכתבו כל מילה שיוצרת למרצה מהפה. זה בסדר. אבל תלמדו לזהות מה חשוב, מ ה כדאי לכתוב ומה לא. כמובן שעדיף לכתוב משהו חסר ערך, מאשר לפספס משהו חשוב.
  7. אני ממליץ שכל סוף  שבוע תקחו כל מה שכתבתם  במהלך השבוע ותתחילו לסכם כבר עכשיו.  הרבה יותר קל לסכם שני עמודים כל פעם מאשר 50 בסוף הסיסמטר. בנוסף, סיכום של החומר גורם לכם לחשוב עליו ולהתרכז בו – מה שגורם לכם להבין אותו בצורה יותר, מה שיעזור לכם בהמשך הסימסטר. כשאני לא עשיתי את זה, פיגרתי מאחור.
  8. לסכם כבר עכשיו. 95% מהסטודנטים מחכים לסוף הסיסמטר כדי להכין דף נוסחאות או כדי לסכם את החומר. זאת טעות משתי סיבות:
    1. הם מבזבזים זמן יקר של למידה בתקופת המבחנים
    2. במהלך הסיסמטר הם מבינים את החומר פחות טוב

מבחנים

  1. אולי לא כדאי לקרוא את זה אם זה הסיסמטר הראשון לכם, לפחות לא בהתחלה. תקראו את סעיף זה לקראת שבוע 7.
  2. לאחר סיימתם נושא מסוים, תפתחו כמה מבחני עבר ותסתכלו על השאלות. אולי גם תנסו לפתור אותם. אל תחכו לתקופת מבחנים. 
  3. חודש לפני תקופת מבחנים, אתם רוצים להכין לעצמם לו"ז למידה. מתי לומדים לכל מבחן, איפה ועם מי.
  4. רשימה של כל החומר, כל תרגילי הבית והמבחנים שרוצים לפתור. כל הדרכים שאמרנו על פתירה של שיעורי בית תקפים גם כאן
  5. אם יש זמן תרגלו את כל המבחנים בתנאי אמת: 3 שעות כל מבחן, רק אתם עם דפי הנוסחאות והמחשבון. בלי קשר עם עולם החיצון. אם לחוצים. אז לפחות 3 מבחנים תתרגלו בתנאי אמת, את השאר מותר להציץ קצת. יש יתרון גדול בלעבור על הרבה מבחנים. תמצאו את האיזון שמתאים לכם.
  6. מבחנים לא הולכים להיות דומים למה שראיתם בעבר, כי הם בדרך כלל באים לבחון דברים חדשים. כלומר אתם מתרגלים בעיקר יכולת להשתמש בידע קיים על שאלות חדשות. לכן להציץ בתשובות יכול להיות הרסני ללמידה שלכם
  7. תעשו מעקב מבחנים באקסל- טבלה עם כל המבחנים ועם השאלות, כך שתוכלו לסמן איך הצלחתם בכל שאלה ומה דרך הפתרון. זה נותן תחושת התקדמות, נותן להם הזדמנות לסכם ואז גם לעבור על הנקודות החלשות. אתם הולכים לעבור על עשרות שאלות, אתם לא הולכים לזכור אם לא תרשמו את זה. יש כאן תבנית לשימושכם
  8. דברו עם אחרים, תפנו אל אחרים או אנשים אחרים בתואר. תפתחו קבוצה לשאלות ותדברו על המבחנים. תסבירו לאחרים ובקשו מאחרים להסביר לכם.
  9. תרגלו מציאת טעויות ולבדוק את עצמכם. זו מיומנות נפרדת לגמרי מהחומר של המבחן. השאירו זמן מכוון בסיום לבדוק וכל 10 דקות תבדקו מה שעשיתם עד כה.
  10. תעבדו לאט. אין לכם מספיק זמן לעבוד מהר. טעויות עשיתם כי מיהרתם הן הטעויות הכי מבאסות. לתרגל לא רק הבנה של החומר, אלא גם הספק

לא רק לימודים

  1. תנוחו. תנו לעצמכם הפסקות. תעבדו קשה תדעו מתי להפסיק. אי אפשר לשבת 12 שעות רצוף. היכולת שלכם להתרכז הולכת ודועכת. כל שעה קחו הפסקה של 15 דקות. הפסקה אמיתית. לא פייסבוק או יוטיב:
    1. לא תרגישו שנחתם
    2. לא בטוח שתצליחו להתנתק אחרי 15 דקות.
    3. קומו. תקפצו. תרוצו. תעשו מתיחות. העיקר לזוז. אתם לא רוצים לשבת כל היום. זה פוגע בגב שלכם, מקצר את תוחלת החיים שלכם ומקשה עליכם להתרכז.
  2. תחליטו מתי אתם סוגרים את היום. תקבעו בעצמכם שעה שבה אתם מפסיקים ללמוד לא משנה מה .( עבורי זה 8 בערב וללכת לישון ב10).  זה מכריח אתכם ללמוד במהלך היום וגם יתן לכם זמן לנוח. להמשיך ללמוד בלי הפסקה זה כמו להמשיך לנסוע בלי לעצור לתדלק. אתם הולכים להיתקע בהמשך הדרך. אם הגעתם עד לכאן, תכתבו בתגובות את המילה "שוקולד.).
  3. תשנו בלילה. אנשים מזלזלים בשעות שינה, אבל לישון 6 שעות שינה פוגע ביכולת שלכם להתרכז ולחשוב- שזה הדבר העיקרי שתצטרכו לעשות בשנים הבאות. תנו לעצמכם את ה8 שעות שמגיע לכם. אתם תרגישו רעננים יותר בבוקר ומרוכזים יותר במהלך היום.
  4. תתאמנו. הרבה אנשים חושבים שאין להם זמן להתאמן. בולשיט. הם רק לא מנהלים את עצמם נכון. אימונים הם גם זמן לתת למוח לנוח וגם לכם להירגע. אימונים משפרים את היכולת הקוגניטיבית שלכם. להתאמן יעזור לכם להצליח יותר בלימודים. לא פחות.
  5. לסופר אובססיבים שמנבינכם, ממליץ לעבור על רשימת הספרים המומלצים

מחשבות לסיכום

הרבה אנשים מסתכלים על התואר שלהם כתקופה מלחיצה, שבה הם בזבזו שלוש שנים מהחיים שלהם. זה לא צריך להיות המצב עבורכם. הגישה שלכם ואיך שתבחרו להתמודד עם האתגרים של התואר היא זו שתקבע אם זו תהיה תקופה מאושרת או אומללה. בהצלחה.

אז אתם רוצים לקום מוקדם בבוקר- מדריך וניפוץ מיתוסים

לקום מוקדם בבוקר. אני שומע על זה הרבה. זה אפשרי? כשניסיתי ליישם את זה בצורה קבועה, הכי טוב שהצלחתי הוא לכוון שעון ל9 ולצאת מהמיטה ב10. לקח לי כמה חודשים,אבל בסוף הבנתי איך לעשות את זה.
אני הולך לספר לכם על הבעיות שנתקלתי בהן ועל המיתוס שאנשים מוצלחים קמים מוקדם.

תוכן עיניים

היתרונות של השכמה מוקדמת

בחיי היום יום שלנו אנחנו כל כך עמוסים במחויבויות חיצוניות כמו עבודה, לימודים או חברים שאנחנו רק רוצים לנוח. להשיג עוד זמן לעצמנו.
אחת הדרכים לעשות זאת היא לקום מוקדם בבוקר.
עכשיו קהל הקוראים התפצל ל2:
אלו שמסכימים ולא מצליחים ליישם.
אלו ששונאים לקום מוקדם בבוקר וחושבים "שגם ככה אני ער את אותו מספר שעות, אז מה ההבדל?"
אני התחלתי בקבוצה השנייה ולאט לאט עברתי לאלו שלא מצליחים ליישם.

נתחיל במענה לאנשים בקבוצה השנייה ואז נמשיך לעזור לאלו שבקבוצה הראשונה.
גם אם אתם ערים את אותו מספר שעות, זה לא הפרמטר היחידי שקובע איך תשתמשו בזמן שלכם.
רוב האנשים חוזר הביתה מאוחר מעבודה, עם מספיק כוח להדליק את הטלווזיה.
אחרי יום שלם של עבודה -אנחנו רק רוצים לחזור הביתה לנוח.
גם אם אתם נחושים מאוד לעשות עוד דברים אחרי העבודה, הגוף שלכם עייף וזה קשה הרבה יותר.
לעומת זאת, אם אתם קמים שעה מוקדם יותר בבוקר, אתם לא תשושים ממאמץ, אתם לא צריכים לנוח, אתם הרבה יותר אנרגטיים ומלאי מרץ -הסיכוי שתלכו עכשיו להתאמן או שתעבדו על הפרויקט הזה שאתם דוחים – הרבה יותר גדול.
עכשיו חלק מכם חושבים: "טוב, זה ממש לא אני! אני ממש עייף בבוקר ורק רוצה לחזור לישון!"
זה נכון! גם אני ככה ובהמשך ניגע בנקודה הזו ונסביר מה אפשר לעשות לגביה, בינתיים תקבלו אותה כנכונה.
היתרון הנוסף בבקרים הוא שאף אחד לא מציק לכם. כולם ישנים או רק מתעוררים. אף אחד לא שולח הודעות. אף אחד לא מתקשר.
אף אחד לא דורש מכם תשומת לב ואתם יכולים להתמקד במה שאתם בוחרים להתמקד. בלי בלחצים חיצוניים.

המיתוס העיקרי: אנשים מוצלחים קמים מוקדם

ובכל זאת, לקום מוקדם בבוקר זה לא עבור כולם. גם מהבחינה הביולוגיות (יש אנשים שפשוט בנויים אחרת) ויש אנשים שהלוז שלהם לא מאפשר את זה (אנשים שעושים משמרות לילה לדוגמה).
לכל השאר – השכמה מוקדמת תשפר את איכות החיים שלכם, תישפר את השינה שלכם ותגדיל את היעילות שלכם.
אתם קמים בבוקר, פותחים את החלון. ציפורים (ומשאיות זבל) מצייצות בחוץ. יש שלווה שאי אפשר להסביר. כל העולם ישן כרגע. חוץ מכם וכמה מהאנשים הכי מצליחים בעולם, כמו טוני רובינס, טיק קוק, ריצרד ברנסון מישל אובמה וג'ק דורסי .לא תחושה מדהימה?

אז זה המיתוס הראשון, אנשים מצליחים קמים מוקדם. ולכן הם מצליחים. זה נכון בצורה חלקית. השכמה מוקדמת היא סימפטום של אורך חיים שמוביל להצלחה. לא דווקא תוצר ישיר. מה שמוביל להצלחה הוא לא השכמה מוקדמת, אלא העבודה שהאנשים האלו עושים כל כך הרבה במהלך היום, שהם חייבים לתכנן מה הם עושים ואם הם מתכננים את היום שלהם, אז הם יודעים מתי הם קמים ומתי הם הולכים לישון- שזו אחד הגורמים העיקריים להשכמה מוקדמת, כפי שתכף נראה.

הנקודה היא שהשכמה מוקדמת לא גורמת להצלחה, היא סימפטום. מה שגורם להצלחה הוא שהם קמים במטרה לעשות דברים וזו הקושי הראשון שניתקל בו כשננסה לקום מוקדם

יש לכם סיבה טובה לצאת מהמיטה?

כשאני מדבר על השכמה מוקדמת עם אנשים, השאלה הראשונה היא 'איך?? אני קם בבוקר ואני רק רוצה לחזור לישון." למה זה קורה?

תשאלו את עצמכם, למה אתם לא קמים מוקדם יותר? למה לא לקום ב5 בבוקר במקום ב7?
אחרי שתקלפו את התירוצים ("זה מטורף!" , "כי אני רוצה לישון כמו בנאדם" , "מי מתעורר בשעות האלו"), אתם תגיעו לתשובה אחת שאולי נשמעת סבירה "מה יש לי לעשות ער ב5 בבוקר?"
אתם לא מצליחים על תשובה ואז אתם לא קמים! אתם צודקים. אם אין לכם סיבה לקום ב5, אתם לא תקומו.
רוב האנשים קמים רק כי מכריחים אותם לצאת לעבודה, אחרת היו נשארים במיטה עד 12 לראות פרקים של ריק ומורטי.
למה קשה לנו לקום בבוקר? כי אין לנו סיבה טובה לעשות את זה!
לכן, הנה ההצעה הראשונה שלי: 1# – ערב לפני, תכינו רשימה קצרה של דברים שאתם רוצים לעשות. זאת לא צריכה להיות רשימה ארוכה. אפשר לצאת לריצה. לעשות מדיטציה. לקרוא ספר. מקלחת חמה. ללכת לחדר כושר. לכתוב מאמר. לאפות עוגה. – כל מה שעולה לכם בראש!
אם לא תמצאו סיבה מספיק טובה לקום בבוקר, לעולם לא תצליחו לקום בבוקר.
תזכרו, אנשים שאין להם סיבה לצאת מהמיטה בבוקר, יוצאים מהמיטה בצהריים.
זה לא מספיק שיש לכם סיבה, אתם צריכים למצוא סיבה מספיק טובה! משהו שתאהבו לעשות, משהו כיפי. משהו שתוכלו להסתכל עליו ולהגיד "ככה אני רוצה להתחיל את היום שלי!"

תחשבו על כל הדברים שאתם יכולים לעשות. על כל הדברים שתוכלו להספיק. אני אישית קורא, מתאמן ועושה מדיטציה(לפחות שניהם מהם כל בוקר).
איך החיים שלכם יראו אם תצליחו לקום מוקדם?
מה תעשו כשאתם קמים? איך החיים שלכם יראו עוד 3 שנים? תקדישו לזה דקה של מחשבה.
נראה טוב, נכון?

תחשבו על זה, מה יקרה אם לא תסגלו לעצמכם את ההרגל הזה? איך זה ישפיע עליכם?
אני לא מכיר אתכם, אבל אני מהמר שהיום אתם צריכים לקום מוקדם. אבל לא כי אתם בחרתם, אלא כי בחרו עבורכם.
וכנראה שאתם לא אוהבים את זה. אתם רוצים להמשיך לחיות ככה? להמשיך ככה עד הפנסיה? ומוכנים להסתפק בשינה מאוחרת רק בימי שבת? אישית זה נשמע לי סיוט, אבל הבחירה שלכם.
כי יש לכם בחירה. זה לא צריך להיות ככה.
אפשר לשנות את זה. אלפי אנשים עושים את זה כל הזמן ואם אני הצלחתי, גם אתם יכולים.

מחסום הבאסה הראשוני

"טוב, שכנעת אותי, אבל אני עיייייייף בבוקר, מה לעשות?"
תראו, אני לא אשקר. לקום מוקדם בבוקר יכול להיות קשה. אז יש לי שני דברים להגיד. אחד מעצבן, השני פרקטי.
הדבר הראשון: איך שאתם מרגישים לא באמת משנה. העשר דקות הראשונות, אולי אפילו ה20, הולכות להיות חרא. תכינו את עצכם לזה. תדעו שזה ככה. זה מחסום שצריך לקפוץ מעליו. עם הזמן המחסום נהיה נמוך יותר ונהיה קל יותר לעבור אותו. אבל הוא שם. לקום ולהיות עייף- סבבה. התחושה הזאת תעבור.
איך היא תעבור?
ככה, הנה הדבר השני: כשאתם קמים בבוקר, תעשו את הדברים הבאים:
-תשתו לפחות כוס מים אחת. הגוף שלכם צריך נוזלים, לא שתיתם עכשיו לפחות 6 שעות. תנו את זה לעצמכם. זה יגרום לכם להרגיש הרבה יותר טוב
-תפתחו את החלון. או יותר טוב, צאו החוצה. תנו לאור השמש להעיר אתכם. המוח שלנו עובד בצורה כזו שאור השמש מעורר אותנו, תשתמשו בזה לטובתכם. אני עומד כל בוקר מול החלון ומסתכל על הזריחה. 2 דקות. לא יותר. אבל זה עוזר.
-תזיזו את עצמכם. אני עושה מקלחת ומדיטיציה. לפעמים אימון. יש כאלו שעושים יוגה. או יוצאים לרוץ. תעשו את זה. תזיזו את הגוף שלכם, תעלו את הדופק, תעירו את עצמכם.
· תעשו את זה בהנאה, שימו מוזיקה קצבית שאתם אוהבים ותעירו את עצמכם. זה הזמן שלכם עם עצמכם. כולם ישנים, רק אתם כאן, תהנו מהשקט. תקשיבו לציפורים. תעריכו את הרגע הזה לפני שאתם יוצאים מהבית.

טיפים נוספים לדרך

עוד כמה דברים לקחת בחשבון:
-אל תספרו לאף אחד שאתם עושים את זה. למה? כי רוב האנשים חושבים שלקום בבוקר זה מבאס תחת, תספרו להם ולא רק שהם לא יבינו אתכם- הם רק יורידו לכם את המצב רוח. תשמרו את זה לעצמכם ולאנשים שאתם יודעים שיתמכו ברעיון הזה. תספרו למישהו אחר ורק תכפילו את הקושי.

-תלכו לישון מוקדם. נשמע טריוואלי, אבל זה הכרחי. רוצים לקום ב6? לכו לישון ב10. אחת הסיבות שאנשים לא רוצים לקום מוקדם זה כדי לישון עוד- אז תלכו לישון קודם. אולי תהיה פגיעה בחיי החברה שלכם, זה אפשרי. עבורי זה היה שווה את זה. זה מכריח אתכם להשתמש בזמן של הערב ביעילות כדי לא ללכת לישון מאוחר, במקום להימרח מול הטלווזיה, אתם חייבים להיות יעילים במטרה להיכנס למיטה ב10.

-תקומו מוקדם בסופשים, לרוב זאת עצה שנשמעת במטרה לשמור על שגרת שינה בריאה, אבל זאת חרא עצה. למה? כי לאנשים אין סיבה לקום מוקדם בימי שבת. זאת הסיבה האמיתית שאנשים יוצאים עד מאוחר בימי שישי, לא כדי לחגוג, אלא כי אין להם סיבה אישית לקום כשאין עבודה. זה נושא אחר לפעם אחרת, אז בינתים תקומו מוקדם גם בסופשים, תשמרו על ההרגל שלכם ( לא חייבים באותה שעה בדיוק, גם שעתיים אחרי זה מעולה!)
· תהפכו את זה להרגל. תצרו שגרת לילה ושגרת בוקר קבועות. זה יעזור לבצע את השינוי. זה ייקח זמן. לחלקכם זה יהיה קל, לחלקכם זה יהיה מאבק, אם קמתם פעמיים השבוע מוקדם יותר- זה כבר שיפור. אל תפסיקו רק כי פספסתם השכמה מוקדמת. זה כמו לנסוע בכביש מהיר ולהגיד "טוב, אם פספסתי את היציאה אז אני הולך כבר להיכנס בעץ הזה!". התמדה זה שם המשחק.

מסקנות

  • השכמה מוקדמת הוא הרגל שקשה לרכוש, אבל הוא נותן להם שקט פנימי, וזמן פנוי להפוך את החיים שלכם לטובים יותר
  • כדי להשקים מוקדם אתם צריכים סיבה מספיק טובה, זה מה שיובל להצלחה בטווח הרחוק
  • השכמה מוקדמת יכולה להיות מהנה כשהיא כוללת מוזיקה, ספורט וזמן להירגע
  • קומו מוקדם בסופשים, זה מחיר ששווה לשלם
  • זה יהיה קשה, תעבדו לאט, תשמרו את זה לעצמכם ותראו תוצאות

סטודנט שמח, סטודנט עצוב

הרצאות

סטודנט שמח עובר על החומר לפני ההרצאה, יושב מקדימה, מרוכז. מנסה להבין וללמוד כמה שיותר.  הוא מסכם את החומר באותו יום. סטודנט שמח מתכנן את המשימות שלו. מתחיל שיעורים מוקדם ומסיים מוקדם.

סטודנט עצוב יושב מאחורה,  משחק קנדי קראש ומנסה לא להירדם. סטודנט עצוב מספר לעצמו שהוא ישלים  החומר מתישהו, כי גם ככה המרצה הזה גרוע.  הוא דוחה הכל לשתיים בלילה ולרגע האחרון. הוא אוהב להתלונן על העומס המשוגע, על המתרגל המגעיל ועל הקורס המשעמם.

ללמד

סטודנט שמח רוצה להשתפר וללמוד. הוא כאן להצטיין ולהיות אדם טוב יותר. לשפר את הכישורים שלו ולהכיר אנשים חדשים. סטודנט שמח מסתכל על בעיות כעל אתגרים. הוא לא מאשים אף אחד ולוקח אחריות על כל מה שקורה לו.

סטודנט עצוב מנסה לקבל ציונים טובים. הוא כאן כי ככה כולם עושים. הוא לא יודע מה הוא רוצה, אבל חושב שתואר יסדר לו את החיים. סטודנט עצוב תמיד לחוץ ועצבני. מחפש מי מתנהג כלפיו בחוסר הגינות. ואז שולח מייל כדי להתלונן.

שינה

סטודנט שמח הולך לישון מוקדם. הוא נח בערב. הוא מניח את הפלאפון  בצד שעה לפני שהולך לישון. ישן 7-9 שעות בלילה. הוא קם בבוקר ומסדר את המיטה.

סטודנט עצוב בקושי ישן.  הוא היה בפייסבוק כל היום ובלילה מנסה לסגור פערים.
סטודנט עצוב הולך לישון עם הפלאפון ביד. ואז בבוקר שוכב במיטה עוד חצי שעה.

קשיים

סטודנט שמח חווה הרבה קשיים במהלך התואר. הוא משתף אחרים בפחדים שלו. הוא פועל כדי להתמודד עם הספקות שעולים לפעמים. הוא יודע שכולם מרגישים ככה סביבו.

סטודנט עצוב מתוסכל כל הזמן. הוא מצפה להצליח בלי עבודה קשה. הוא חושב ששום דבר לא הולך לו. הוא לא משתף אף אחד. הוא חושב שהבעיות שלו מיוחדות. הוא נותן לדיכאון להיבנות בתוכו.

מבחנים

סטודנט שמח  מתחיל ללמוד מוקדם, אבל גם נותן לעצמו זמן לנוח.

הוא אוהב את האתגר של תקופת מבחנים. למרות הלחץ הוא מתפקד בשיאו. הוא שואף להצליח אבל גם מתכונן לגרוע מכל. אם נכשל,  אז  הוא מחפש ללמוד מהטעויות ולהשתפר לפעם הבאה.

סטודנט עצוב לומד  שהוא נמצא במיטה. הוא רק קורא את החומר ומתעצל להשקיע. הוא נמנע מהבעיות הקשות באמת ומקווה לטוב ביותר. הוא בקושי עובר ואז כועס שהמבחן היה קשה מדי.

ובסוף

סטודנט שמח מסיים את התואר, זו הייתה חוויה מדהימה ומעצימה, מלבד החומר האקדמי הוא למד הרבה על עצמו ועל מה הוא מסוגל

סטודנט עצוב מרגיש שרימו אותו, שזרק שלוש שנים מהחיים בלי להתקדם לשום מקום רק כדי להשיג חתיכת נייר. לא ברור איך זה קרה, אבל בדוק לא אשמתו ומישהו אחר אחראי לזה

העצה הטובה והגרועה ביותר: איפה אתם רוצים להיות עוד חמש שנים?

לי נמאס לשמוע את זה העצה הזו. ואני בטוח שגם לכם. כשאתה צעיר ורק מסיים תיכון או צבא, אין לך מושג על החיים ואין לך מושג על עצמך. העצה הזאת היא העצה הגרועה ביותר. אנחנו לא יודעים ליישם אותה וזה רק מתסכל עוד יותר. העצה הזו אומרת לנו מה לעשות, אבל היא לא אומרת לנו איך לעשות. לשבת לחשוב עם עצמי? זה לא יעזור. לנסוע לטייל בהודו? גם לא. אז איך כן ליישם את העצה הזו? תכף נגיע לזה, אבל קודם נסביר מה הבעיה האמיתית בעצה הזו.

הבעיה עם העצה הזו שהיא מתאימה לאנשים שמכירים את עצמם טוב מאוד, שיש להם איזשהו ניסיון וכיוון עם מה שהם רוצים להשיג והתכנון הוא אמצעי להגיע ליעד שבחרו. תכנון עובד מעולה אם אני רוצה לבשל עוגה או לטוס לחול. תכנון עובד כשיש לנו מספיק ידע על העולם.
אבל זה לא המצב עבור רובנו. זה מתאים למי שמחזיק מפה, יכול לבחור נקודה ואז לצייר לעצמו מסלול.
אבל לנו אין מפה. אנחנו רק נכנסים ליער עכשיו, אין לי מושג מה קורה בהמשך. שמענו סיפורים, אבל לא ראינו בעצמנו. אנחנו מנסים להסתמך על מפות של אחרים אבל הן ישנות ולא מעודכנות. אנחנו לא תיירים שיושבים לתכנן מסלול. אנחנו סיירים. אנחנו יוצאים למסע בלי לדעת מה הדרך ולאן נגיע.
זה נראה כמו מלכוד 22: אי אפשר לצאת לדרך בלי לדעת לאן רוצים להגיע. אי אפשר לדעת לאן רוצים להגיע בלי להכיר את הדרך.

אז מה עושים? בוחרים את היעד שנראה לנו הכי טוב כרגע. מילת המפתח היא כרגע. לא היעד הכי טוב לכל החיים, אלא הכי טוב כרגע. מתחילים ללכת. הולכים לאיבוד. מוצאים יעד אחר. נקבל בחירות גרועות. ממש גרועות. ננסה להגיע למקומות ונתבלבל בדרך. וגם אם נצליח להגיע אליהם אז נגלה שהם לא שמתאימים לנו. אנחנו עדיין בשלב המסע. אנחנו לא מכירים את הכל. אז בוחרים יעד אחר, הפעם מכירים את הדרך ואת עצמנו קצת יותר טוב.

ונעשה את זה שוב. כל פעם לומדים ומשתפרים. מתחילים לעשות טעויות קטנות יותר ויותר. עד שבסוף אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים לעשות.
סטיב ג'ובס לא רצה להקים את אפל. הוא טס להודו. מהטמה גנדי עזב את הודו כדי להיות עורך דין.הם ניסו דברים ואז עזבו אותם. אבל כשהם ניסו משהו הם עשו את זה בכל הכוח.

אל תפחדו לבזבז זמן. אל תפחדו לרדוף אחרי המטרות הלא נכונות. כי המטרה האמיתית היא ללמוד אילו מטרות אתם רוצים להשיג ומי אתם רוצים להיות. בזבוז זמן הוא לא לרדוף אחרי שום דבר ולא לעשות כלום- כי אנחנו מפחדים להתחיל ולא יודעים מה לעשות.
הטעות היחידה היא להמשיך לרדוף אחרי יעדים ישנים שלא מתאימים לנו, אבל הם מוכרים ונוחים. צאו לחפש יעד חדש.

חמש שנים נשמע הרבה? אוקי, מה עם שלוש שנים? האם יודעים לתכנן לשלוש שנים? עדין הרבה? אז תבחרו יעד לחצי שנה הקרובה. העיקר להתחיל. צאו לדרך, תתחילו את המסע שלכם. כן, אתם הולכים לשנות מטרות בדרך. קוקה קולה הייתה חברת תרופות, נוקיה הייתה חברה לעיבוד עץ.
אז מה העצה הכי טובה? להתחיל. לבחור מטרה. להשיג אותה. להבין שהיא לא מתאימה לכם ולחזור על השלבים עד שאתם מוצאים כיוון.
ואחרי שאתם מוצאים כיוון, תמשיכו. עד שאתם מוצאים יעד מתאים. בסוף תגיעו.