איך אני זוכר כל ספר שאני קורא – המדריך המלא

מרבית האנשים לא קוראים ספרים. מתוך אלו שקוראים רובם לא זוכרים את מה שקראו. מתוך המיעוט שזוכר, בודדים יכולים להגיד שהספרים היו משמעותיים. אבל זה לא חייב להיות ככה. יש דרך אחרת.

יש דרך לא רק לזכור את מה שאנחנו קוראים, אלא להפנים את הרעיונות של הספר. יש דרך לא רק להפנים את הרעיונות, אלא לתת לספר לעצב את נקודת המבט שלנו, לשנות את ההתנהגות שלנו ואת תהליך קבלת הבחירות שלנו. נשמע מוגזם? תמשיכו לקרוא ותחליטו בעצמכם.

מה אנחנו הולכים ללמוד:

  • איך לסנן ספרים גרועים ולחסוך שעות קריאה מיותרת?
  • מה הגישה שתאפשר לנו ללמוד מכל ספר?
  • איך להבין (ולזכור) את הרעיונות הגדולים של הספר ב30 דקות?
  • מה העיקרון החשוב ביותר לשילוב רעיונות מספרים בחיים שלנו?
  • איך להימנע מהסחות דעת ולקרוא בריכוז גבוה לאורך זמן?
  • איך לוודא שהקריאה שלנו אפקטיבית ואנחנו באמת לומדים?

איך לקרוא את הפוסט הזה

הפוסט הזה ארוך. הפוסט הזה מכיל הרבה מידע. אין צורך לקרוא את כולו בבת אחת. אין צורך ליישם את הכל בבת אחת. הפוסט מכיל רעיונות רבים, כמו בופה, תוכלו לבחור לקרוא את כולו מההתחלה או לדלג לנושא שהכי רלוונטי אליכם.

הסתייגות חשובה. אני לא עושה את כל מה שכתוב כאן כל הזמן לכל ספר. הפוסט הזה מכיל כלים לקריאה אפקטיבית, העובדה שאתם יודעים להשתמש בפטיש לא אומר שצריך לדפוק על כל מסמר, גם את הכלים כאן תוכלו ליישם איפה שתרצו.

1.   איך לסנן ספרים גרועים

מי מאיתנו לא התחיל ספר בהתלהבות שיא רק כדי לגלות שעתיים אחר כך שהספר משעמם או לא רלוונטי? אי-אפשר להימנע לחלוטין מספרים כאלו, אבל יש דרך דרך לסנן אותם.

השלב הראשון הוא קריאת ביקורות באמזון. ביקורות של חמישה כוכבים או כוכב אחד נוטות להיות קיצוניות, אבל 2-4 כוכבים נותנים תיאור יחסית מציאותי של הספר וכוללות את היתרונות והחסרונות שלו.

תוך שלוש דקות קריאה נוכל לדעת כמה הספר רלוונטי, האם הוא קליל או מתיש, כמה הוא מחדש, כמה חוזר על עצמו ומה הטעויות שהסופר עשה. חסכתי לעצמי לא מעט זמן (וכסף), בזכות קריאה של ביקורות. הדרך טובה ביותר לקרוא ספרים משמעותיים, היא להימנע מהספרים הגרועים או הבינוניים.

תרגישו בנוח לקרוא רק חלק מהספר. משתעממים אחרי 30 עמודים? דלגו לפרק שהכי רלוונטי. לא עזר? שימו את הספר בצד. אין פרס על רשימת הקריאה הארוכה ביותר, תקראו רק מה שרלוונטי. יש אנשים שמרגישים אשמה אם הם דילגו על פרקים או עצרו ספר באמצע. הם מרגישים שזה זמן שהתבזבז "לחינם". אל. המטרה היא לא לסיים ספר, המטרה היא ללמוד.

2.   הגישה האפקטיבית ללמוד מכל הספר

למה יש ספרים שיכולים לשנות את איך שאנחנו חיים ויש ספרים שלא זוכרים מהם כלום?
התשובה הראשונה שעולה לנו לראש היא שהתוכן של הספר ייקבע את מידה ההשפעה עלינו. המחשבה הזו נכונה, אבל רק בצורה חלקית.

לכולנו יש את החבר שמתעלם מהעצות שלנו, רק כדאי להגיע לאותה מסקנה בעצמו לבד חודשים אחר כך. זה לא התוכן של העצה, זו הנכונות להקשיב, להפנים וליישם את העצה. הנכונות הזו מושפעת מהרבה גורמים, אבל הנקודה החשובה היא שיש לנו השפעה עליה. אנחנו יכולים לבחור כמה אנחנו פתוחים ללמידה.

אנחנו כמעט תמיד מגיעים ספקנים לרעיונות חדשים ולכן חלק גדול מהספר מושקע בתהליך השכנוע וההנגשה באמצעות סיפורים וטיעונים
תחשבו על כל הספרים שקראתם, כמה מתוכם יישמתם במלואם אחרי שקראתם? כמה השתכנעתם לפעול בהשראת הספר? אם אתם כמו רוב האנשים, כנראה שמעט מאוד.
הבעיה היא אנחנו קוראים את הספר בגישה שמרנית, בה אנחנו מעדיפים את ההרגלים שלנו על פני הרעיונות של הסופר.

אז מה אני מציע לעשות? במקום להסתמך על יכולות השכנוע של הסופר – נוריד את סף השכנוע שלנו. נגיע פתוחים ומוכנים לפעול, להגיע עם נכונות אמיתית לתת לספר לשנות ולהשפיע עלינו. להגיע עם מוכנות לפעול על בסיס הרעיונות שקראנו, גם אם לא השתכנענו עד הסוף.

מה זה אומר בפועל? זה אומר לחפש איפה נוכל ליישם את הרעיונות האלו בחיים שלנו כבר בימים הקרובים. זה אומר במהלך הקריאה לחשוב על דברים שיכולים ללמוד מהספר ולהביא ליום יום שלנו. אל תחשבו יותר מדי על העלות או החשק שיש לכם לבצע שינוי. תעשו ניסויים קטנים, גם אם אתם סקפטיים. שינוי התנהגות הוא המדד ללמידה.

התמקדו במה שכן עובד

הסופר, כמו כל אדם שנפגוש, יכול להציג את הדעות שלו בצורה מגושמת או עקומה. במקום להתמקד בטעויות, ננסה לראות מה אנחנו כן יכולים להפיק מהספר.

שמעתם על ג'ו דיספנזה? הוא כותב לא מעט שיפור עצמי אבל מבסס את הטענות שלו על קשקושים קוונטים חסר ביסוס מדעי. לא הצלחתי לסיים את הספר, אבל כן התחברתי למדיטציות שהוא מלמד. אני חושב שהוא טועה בהמון דברים,  אבל אני מעדיף לפרש זאת כבורות ולא כנוכלות ולהתמקד במה שכן עוזר לי בחיים.

תעזרו לספר לעזור לכם

סופרים משתדלים לתת לנו הקוראים תרגילים שנוכל לבצע. כמה אתם מוכנים לבצע את התרגילים? מרבית האנשים פשוט מדלגים עליהם, כדי להימנע ממאמץ. עוד כמה דקות של תרגול יכולות להשפיע בצורה משמעותית עלינו.

יש לנו 3 אפשרויות. לא לבצע בכלל, לבצע מיד במהלך הקריאה או לבצע כמה שעות אחרי הקריאה. התרגול הכי אפקטיבי יהיה כמה שעות לאחר הקריאה, אבל אם מכירים את עצמכם וחושבים שזה לא יקרה – עדיף לבצע מיד מאשר לא לבצע בכלל.
הסיבה לכך היא שבמהלך הקריאה אנחנו במצב "חם" בו אנחנו כבר זוכרים את הכל והתרגול יהיה פחות אפקטיבי נרחיב על זה בהמשך.

לשנות את החיים שלכם ב 8 דקות – תרגיל לביצוע

האמת היא שהגישה חיובית ופתוחה היא כל כך מהותית, שאתם אפילו לא צריכים לקרוא את כל ספר כדי לראות תוצאות. חפשו סיכום של הספר ביוטיוב. קחו דף ועט. לפני הצפייה תגידו לעצמכם "אני מוכן ופתוח לעשות שינוי, אני הולך ליישם כל מה שיאמר בסרטון הזה".

תפתחו את הסרטון ותתחילו לכתוב הערות ומחשבות. תסתכלו על מה שכתבם, תשאלו את עצמכם "איך אני יכול להכניס את הרעיונות האלו לחיים שלי כבר היום?" הגישה הזו מספיקה כדי לייצר שינוי מהיר.

השינוי לא נובע מהתוכן, השינוי נובע מהצופה. תקראו בגישה הנכונה וכמעט כל ספר יהיה משמעותי.

 3.   לפני קריאת הספר – איך להפנים את הספר ב30 דקות?

איך אתם קוראים ספר? פותחים בעמוד הראשון ומתחילים לקרוא? כמעט כולם קוראים ככה, אבל זו לא הדרך האפקטיבית לקרוא ספר. זו לא אשמתכם. פשוט אף פעם לא הציגו לכם דרך אחרת, אבל עכשיו כל זה הולך להשתנות. בחלק הזה נראה שיטת קריאה אחרת שתעזור לכם לזכור ולהבין את הספר הרבה יותר לעומק.

הבעיה בקריאה הסדרתית הזו היא שאנחנו מפספסים את היער מרוב עצים. לפני שמתחילם ללכת בשביל ולהתבונן בעצי האלון, כדאי לנו לפתוח מפה ולהבין את המבנה של היער.  מבנה היער יעזור לנו לנווט טוב יותר בתוכו, ככה שגם אם נשכח חלק מהפרטים, התמונה הגדולה תשאר איתנו.

אותו הדבר נכון גם לספרים. המבנה הוא 60% מהערך. המבנה הוא מפת הדרכים שתוביל אותנו במהלך הקריאה. החוויה נעימה וקלה יותר כשאתם בדיוק איפה אתם ולאן אתם הולכים.

למעשה, הזמן שנקדיש לפני הקריאה ליצירת מפת דרכים לספר יעמיק כפליים של ההבנה שלנו ואת כמות התוכן שנזכור ונפנים.

איך מפת דרכים לספר תשפר את ההבנה שלנו?

כמעט כל ספר עוסק באיזשהי שאלה או בעיה גדולה ומנסה לפתור אותה. הפרקים השונים יכולים להיות תת-בעיות שונות שהסופר מנסה לפתור, במטרה לפתור את הבעיה הגדולה. הפרקים השונים יכולים להיות יישם של הרעיון המרכזי של הספר בתחומי חיים שונים.

אז מהי מפת דרכים? מפת הדרכים היא רשימת השאלות או הבעיות שאותן הסופר מנסה לפתור. מפת הדרכים אומרת לנו את האתגרים שאיתם נתמודד והסופר רוצה לפתור עבורנו.

ברגע שנחזיק מפת הדרכים, נשפר את ההפנמה שלנו בעשרות אחוזים: כל פרק, פסקה ומשפט מפורשים בתוך ההקשר הגדול יותר של מפת הדרכים. הרעיונות נראים אחידים וקוהרנטיים יותר. אנחנו רואים גם את העצים וגם את היער. עכשיו נראה איך נראה תהליך של יצירת מפת דרכים לספר.

איך יוצרים מפת דרכים

לאחרונה קראתי את הספר "אסטרטגיה טובה, אסטרטגיה רעה" של פרופ' ריצר'ד רומלט. נסתכל על הספר הזה כדוגמה לתהליך ליצירת מפת דרכים. המטרה שלנו להבין מה השאלות או הבעיות אליהן הספר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

השלב הראשון הוא קריאת הכריכה. הכותרת ותת הכותרת ואחריו קוראים את התיאור מגב הספר. השם המלא של הספר הוא " אסטרטגיה טובה, אסטרטגיה רעה – מה ההבדל ולמה זה משנה?" אז תת הכותרת כבר נתנה לי שתי שאלות עליהן יענה הספר:

  • מה ההבדל בין אסטרטגיה טובה לבין אסטרטגיה רעה?
  • למה ההבדל הזה חשוב?

השלב השני הוא תוכן העניינים. כבר עברנו עליו מקודם בתהליך הסינון, אבל עכשיו ננסה להבין על אילו שאלות הוא עונה. שמות הפרקים יכולים להיות השאלות או התשובות.

לצורך הדוגמה נסתכל רק על ארבעת הפרקים הראשונים. השמות הם:

  1. אסטרטגיה טובה היא בלתי צפויה
  2. גילוי כוח
  3. אסטרטגיה גרועה
  4. למה כל כך הרבה אסטרטגיה גרועה?

אנחנו רואים שהפרק הראשון מציע תיאור, לכן השאלה שהוא כנראה עונה עליה היא "מה מאפיין אסטרטגיה טובה?"
פרקים 2 ו3 מכילים שמות מעט מעורפלים, אבל ברפרוף מהיר בספר, אפשר להבין שפרק 2 מדבר על מאפיין נוסף של אסטרטגיה טובה ופרק 3 מדבר על מאפיינים של אסטרטגיה גרועה.
פרק 4 מציג בפני עצמו את השאלה, לכן אין צורך לחפור עוד.

בשלב השלישי נרפרף על תת-הכותרת של כל פרק. נמשיך עם התרגיל לכל הספר ואחרי מעט חשיבה, נקבל את מפת הדרכים (המקוצרת) הבאה:

  • מה ההבדל בין אסטרטגיה טובה לבין אסטרטגיה רעה?
  • אסטרטגיה טובה היא לא צפויה לאנשים מבחוץ
    • אסטרטגיה טובה מתבססת על תובנות לא צפויות ככוח
    •  מנהיגים מסוגלים להגיד 'לא' להרבה רעיונות כדי להתמקד באסטרטגיה אחת
  • מה המאפיינים של אסטרטגיה רעה ואיך לזהות אותה?
    • טיעונים של אוויר חם
    • לא מתייחסת לבעיה האמיתית
    •  יעדים גדולים הם לא אסטרטגיה
  • למה אסטרטגיה גרועה שכיחה כל כך?
    • קושי של מנהלים לקבל בחירות קשות
    • שימוש כושל בתבניות במקום חשיבה
    • חשיבה חיובית שטחית
  • איך נראית אסטרטגיה טובה?
    • שימוש במינוף ליצירת יתרון
    • יעדים אמיתיים
    • לזהות צווארי בקבוק
    • קוהרנטיות בין החלקים השונים של העסק
  • מה האתגרים בתהליך לייצר אסטרטגיה טובה ואיך להתמודד איתם?
    • מומנטום – קל לעשות את מה שתמיד עשינו
    • התמקדות בעשייה יום יומית ולא בשאלות החשובות
    • חשיבה קבוצתית ומעקב אחרי הקונצנזוס

בלי לקרוא בכלל את הספר, אני יודע בדיוק מה אני הולך ללמוד, אני יודע מה השאלות הגדולות אליהן הסופר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

ראינו עכשיו איך לייצר מפת דרכים. התחלנו עם כריכת הספר, עברנו אל תוכן העניינים, רפרפנו על תת  הכותרות של כל פרק ואולי הצצנו בכמה פסקות. בסוף התהליך אמורה להיות לנו הבנה טובה של הרעיון המרכזי, של השאלות עליהן הסופר מתייחס ומה התשובות שהוא מציע.

אתם יכולים לראות איך מפה כזו של הספר תעזור לנו להפנים אותו? אתם מבינים איך יצירה של מפה כזו תלמד אותנו הרבה יותר מאשר קריאה פסיבית מהעמוד הראשון?  יצירת המפה היא ההבדל בין לזכור לבין להבין. הערך לא נמצא במפה עצמה, אלא ביצירת המפה.

מה הופך למידה לאפקטיבית?

אני רוצה לשתף אתכם באחת התובנות החשובות ביותר שלמדתי לגבי קריאת ספרים, אם תזכרו רק דבר מהפוסט הזה, זה הדבר שאתם רוצים לזכור. ככל שנשקיע יותר מאמץ קוגניטיבי בעיבוד התוכן של הספר, ככה נגדיל את הסיכויים שנזכור ונפנים את העקרונות שלו. אנחנו לומדים מקריאה אקטיבית ולא צריכה פסיבית. כלומר – לסכם את הספר בעצמנו, זו פעולה הרבה יותר מלמדת מאשר קריאת סיכום של מישהו אחר. אפשר לקרוא ספר

ברמות שונות של קשב וערנות, אבל אי אפשר לעבד תוכן בלי ריכוז מלא. נקרא לעיקרון הזה עיקרון לחם-עבודה. ככל שנעבוד יותר, ככה נקבל יותר לחם. כלומר, הערך האמיתי הוא לא בהחזקת המפה – הערך הוא ביצירתה!  עכשיו נראה איך לדייק מפת דרכים שלנו.

העמקה לכל פרק

עד כה קראנו את הכריכה ואת תוכן העניינים ומהם הפקנו שאלות עליהן הספר עונה. מה נעשה אם תוכן העניינים לא אומר לנו הרבה? נציץ אל תוך הפרק! נרפרף ונקרא את תת-הכותרות שיש לכל פרק בכוונה להבין את מבנה הפרק ואת השאלות עליהן הוא עונה.

אם תהיתם למה דווקא שאלות, התשובה היא פשוטה. שאלות מעוררות הרבה יותר סקרנות ונכונות ללמוד. שאלות גורמות לנו לחשוב בעצמנו, מה אנחנו היינו עונים ולהשוות את התשובה שלנו לתשובה של הסופר. שאלות הן כלי למידה נהדר.

השלב הרביעי הוא קריאת את הפסקה הראשונה והאחרונה של כל פרק. השיטה הזו תכפיל את ההבנה שלנו מהספר. הפסקה הראשונה מתארת את הבעיה עליה הפרק מנסה לענות. שימו לב לפעמים הפרק יתחיל בסיפור ולא בבעיה שהוא מנסה לפתור. נסו לרפרף כדי למצוא את הפסקה שמתארת באמת את השאלה או הנושא של הפרק.

עד כה עסקנו רק בשאלות, בתהליך יצירת המפת נרצה להסתכל גם על הפתרונות שהסופר מציע. לכן נציץ לפסקה האחרונה לכל פרק – היא  בדרך כלל מסכמת את הפרק, את הבעיה ואת הפתרון של הסופר.

השיטה הזו דורשת יותר עבודה לפני תחילת הקריאה – אבל היא גם מתגלמת בהתאם. כלל אצבע הוא שכל פרק דורש בין דקה לחמש, תלוי בספר. ככל שנשקיע בעשייה לפני, כך הקריאה תהיה קלה יותר וגם נזכור יותר מהספר. הבטחתי שכל ספר יהיה משמעותי, לא הבטחתי שזה הולך להיות קל.

אם בכל זאת, זה נשמע לכם מוגזם, אני מציע לחשוב על זה ככה: קריאת הספר דורשת  בין 6 ל12 שעות – האם כדאי להשקיע שעה נוספת כדי לוודא שתצליחו להפנים את הספר ולהפוך אותו לחלק מהחיים שלכם?  לא תוכלו לשכוח שום ספר  אחרי שייצרתם לו מפת דרכים. הקריאה האקטיבית הזו היא תהליך הלמידה.

לפעמים השיטה הזו יכולה גם לחסוך לנו זמן! לאחר שיצרנו מפת דרכים, יכול להיות שנעדיף לא לקרוא את הספר. יכול להיות שנגלה שהתוכן לא רלוונטי עבורנו. היו ספרים שפסלתי בשלב הזה או שקראתי רק שניים מהפרקים שלהם שנראו הכי מתאימים.

כמובן שלא כל ספר מצדיק כזו השקעה. לפעמים רפרוף בתוכן העניינים מספיק. החוכמה היא לדעת איך נראה האידאל ולבחור את רמת האינטנסיביות שמתאימה לספר שלנו. תזכרו, ככל שנשקיע יותר מאמץ קוגניטיבי בעיבוד התוכן, כך נזכור ונפנים את התוכן יותר לעומק.

4.   להגיע אל הספר פנויים רגשית ומנטלית

מתי ואיך לקרוא?

בעולם העסוק של ימינו, אם לא נבחר מתי נקרא, זה לא יקרה. אם אנחנו מדברים על ספרים כתובים, מתי נקרא אותם? איפה נשב לקרוא? זכרו שלפעמים להתחיל לקרוא יכול לקחת זמן, אז תנו לעצמכם כמה דקות להיכנס למוד.

ספרי שמע הם לא כמו ספרים כתובים, מהסיבה הפשוטה שאנחנו צורכים אותם בנסיבות שונות. אפשר לשמוע ספר בזמן שאנחנו מבצעים גם פעולות פשוטות קוגניטיבית כמו הליכה או שטיפת כלים. אני מאוד אוהב לסיים את היום בסידור הבית או לשמוע ספר במהלך קיפול הכביסה או ניקוי הרצפה. מטלות הבית הן הזדמנות נהדרת להפוך שמיעת ספרים להרגל.

יש ערך מיוחד בקריאה ושמיעה ביחד. שמיעה נותנת לנו הזדמנות ללמוד בסיטואציות שלא יכולנו פעם, החיסרון הוא שאנחנו מאבדים את המבנה שטקסט כתוב נותן לנו וקל יותר לשקוע במחשבות בזמן שהספר ממשיך להתנגן.  קריאת הספר במקביל לשמיעה שומרת עלינו מהסחות דעת (החלק הבא) ותשפר את ההבנה שלנו.

אם אתם בעיקר שומעים ספרים, כל התרגילים שעשינו עד כה ליצירת מפת דרכים יוכחו את עצמם הרבה יותר משמעותיים, כיוון שספר שמע לא מכיל שום מבנה, קל ללכת לאיבוד בפרטים. המבנה  נותן לנו המון מידע לפרש התוכן, אבל בספר שמע אנחנו לא יודעים מתי מתחילה ומסתיימת פסקה, אנחנו לא רואים אם יש תת כותרת חדשה או משפטים בולטים. לכן אם אתם לא יכולים לקרוא ולשמוע במקביל, חזרו לבצע את תרגילי מפת הדרכים.

איך לטפל בהסחות דעת חיצוניות

הסחות דעת חיצוניות הן כמעט תמיד מגיעות ממקור אחד – הסמארטפון. הנה איך להימנע מהסחות דעת:

  • לעבר למצב טיסה. ניתוק מעולם החיצון.
  • לא אפשרי? להעביר לשקט. לא שומעים התראות ושיחות.
  • לא אפשרי? לכבות התראות לוואטסאפ ומי שצריך אתכם יתקשר.
  • לא אפשרי? להגיד לאנשים מראש שאתם הולכים לסגור את הוואטסאפ ולשלוח SMS או להתקשר אם זה דחוף.
  • לא אפשרי? נשמע שיש לכם בעיות גדולות יותר מאשר קריאת ספר, לכו להתעסק בהן ותחזרו לספר שתוכלו להתנתק לקצת זמן

הסיבה שזה עובד, היא שאנחנו עוזרים לעצמנו לתאם ציפיות, אנחנו מאותתים למוח שלנו לא לצפות ולא לחפש גירוי מהפלאפון במהלך הקריאה וכך נוכל להתרכז בספר.

בלי קשר לאיזו אופציה תבחרו, שימו את הפלאפון  במרחק של לפחות ארבעה מטרים ממכם, העדפה בחדר אחר. לא אפשרי? שימו אותו בתוך קופסה או מגירה סגורה. העובדה שהוא לא נמצא בקשר עין מחוללת פלאים ליכולת שלנו להתנתק. ייקח לנו לפחות 5-10 דקות להתרגל לניתוק, אבל משם הקריאה תהיה קלה יותר.

איך לטפל בהסחות דעת פנימיות

הראש שלנו עמוס מכל המשימות ביצענו במהלך היום. אני מציע לעצור ל2 דקות, לרשום את הקצוות הפתוחים שאנחנו חושבים עליהם במחברת ורק אחרי שרוקנו את הראש, להתחיל לקרוא.

התחלתם לקרוא ופתאום נזכרתם במייל שצריך לשלוח ובחלב שצריך לקנות? תוסיפו אותם לרשימה הקודמת ותמשיכו לקרוא. הכתיבה עוזרת להרגיע את הלחץ שנשכח לבצע את כל המשימות האלו ונותנת לנו שקט פנימי להמשיך לקרוא.

אם אתם רואים שאתם לא מצליחים להתרכז במשך 20 דקות, נראה שיש לכם בעיות גדולות יותר לפתור כרגע ושווה לעצור ולהתמודד איתן. אולי תכננתם לקרוא עכשיו, אבל נראה שהמציאות דורשת משהו אחר. זה בסדר.

5.   להפיק את המיטב מהקריאה

עד כה ראינו שהחלק העיקרי של הפיכת ספר למשמעותי, בכלל לא עוסק בקריאה עצמה. הוא עוסק בסינון ספרים הלא רלוונטיים, הגעה בגישה הנכונה, יצירת מפת דרכים לספר והתמודדות עם הסחות דעת לפני שאנחנו יושבים לקרוא. עכשיו אנחנו מגיעים לקריאה.

איך לקרוא אקטיבית?

תעצרו לסכם את מה שקראתם. כל כמה פסקאות, תעצרו ותראו שאתם עוקבים, שאתם מצליחים לשלב את מה שקראתם בתוך מפת הדרכים שיצרנו.

מה בעצם קראתי? מה הנקודה העיקרית שהסופר מנסה להעביר ?  נסו לבחון שבאמת הבנו מה קראנו על ידי כתיבה או דיבור בקול רם, של מה שקראתם.  כך נוודא שהקריאה אקטיבית. זהו מימוש נוסף של עיקרון לחם-עבודה.

בנוסף, כל פעם שאנחנו פותחים מחדש את הספר, ממש לפני שאנחנו ממשיכים לקרוא, נשאל את עצמנו "מה קראתי בפעם האחרונה?" תהליך ההזכרות הזה הוא קריטי להפנמה. בהתחלה זה קשה, לא נצליח להיזכר או שנצליח לחשוב על מה קראנו לפני כמה פרקים, אבל לא על הפרק האחרון. אם אחרי 30 שניות לא הצלחתם, תציצו בספר, תסגרו אותו ותנסו שוב. שליפה מהזיכרון היא אחד מהדרכים הכי יעילות לחדד את ההבנה שלנו.

בנוסף לסיכום, נרצה להמשיך לחשוב על התוכן, הנה רשימת שאלות להישען עליהן במהלך הקריאה:

  • איפה זה רלוונטי עבורי?
  • איך אני יכול ליישם גרסה של זה?
  • איך זה משתלב במפת הדרכים של הספר?
  • כמה אני מסכים עם זה? איפה הסופר כן צודק?

אם מצאתם רעיון מעניין שתוכלו ליישם, או רעיון שכדאי להמשיך לחשוב עליהם, כדאי לכתוב אותו במחברת ולחזור אליו בהמשך. יכול להיות שהספר יעורר בכם רעיונות חדשים שלא מופיעים בספר בצורה ישירה. למשל, ספר האסטרטגיה שהמוזכר למעלה שינה את האופן בו אני עובד, למרות שאני לא מנהל עסק. איסוף פעולות או רעיונות במהלך הקריאה יגדילו את הסיכויים שנשיים את הספר.

איך לדעת שבאמת למדנו משהו?

במהלך הקריאה קל מאוד להאמין שאנחנו מבינים, זוכרים ושהמידע ישאר איתנו. הספר טרי בראש שלנו וקשה לדמיין איך נוכל לשכוח אותו. כיוון שאנחנו לא יכולים להסתמך על התחושה הזו, נרצה דרך אחרת לוודא שאנחנו באמת לומדים.

הדרך הראשונה שראינו היא הקריאה האקטיבית, סיכום הפרק והניסיון להיזכר בקריאה האחרונה שלנו. שני התרגילים האלו בודקים שאנחנו באמת לומדים. איך אנחנו יודעים שהם עובדים? כי הם דורשים מאמץ מנטלי וככל שנתאמץ יותר בעיבוד התוכן, כך נפנים אותו יותר. יש לא מעט מחקרים שבודקים את האפקט הזה, למידה לא מרגישה קלה, למידה לא מרגישה נעימה, היא דורשת מאמץ ולפעמים יכולה לעורר תסכול – אבל היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר קריאה פסיבית שמרגישה טוב (וכוללת גם מרקור).

הדרך השנייה היא ללמד מישהו אחר ולבדוק שהוא הבין. אם נוכל להסביר למישהו אחר על הספר, בצורה כזו שהוא יבין, זה סימן טוב שהבנו את הספר. לא מעט אנשים ממליצים על ספרים כי "הספר מדהים" או "הוא ישנה את איך שאתה חושב", בלי באמת יכולת להסביר מה הם לקחו ממנו. זה כמובן לא אומר שהספר לא עזר, להפך. זה אומר שהספר העביר אותם תהליך רגשי, אבל יתקשו להמשיך ליישם אותו במהלך, אם לא יזכרו אותו גם מילולית.

איך להסביר על הספר לחבר? אני אוהב להקליט בוואטסאפ רצף הודעות, אני אתחיל לתאר את הספר, מה הבעיות שהוא פותר, מה הפתרונות שהסופר מציע, למה הם כנראה נכונים ואיך אני רוצה ליישם אותם. השיתוף הזה כנראה יוביל לשאלות ואחרי קצת פינג-פונג נוכל לראות מה אנחנו יודעים להסביר ומה לא. אם אתם לא מוצאים חברים שמתעניינים בספרים שאתם קוראים, תוכלו להקליט לעצמכם או לכתוב לקהילות באינטרנט שכן אכפת להם מהספר.

6.   לפני שמסיימים – ספרים לקריאה נוספת

אם הגעתם עד לכאן, אתם כנראה אוהבים לקרוא. הנה חמשת הספרים שעזרו לי לבנות את הרעיונות לפוסט הזה:

להמלצות נוספות, יכולים להיכנס לרשימת ההמלצות שלי כאן.

7.   מחשבות אחרונות

הפוסט הזה הוא התשובה שלי לשאלה 'איך להפוך כל ספר שנקרא לספר משמעותי?". אני לא חושב שיש דרך להשיג 100% הצלחה עם כל ספר, אבל יש דרך להשתפר עם חלק גדול מהספרים. עברנו בכל הצמתים הקריטיות בתהליך קריאת הספר

  • בחרנו ספר טוב על ידי סינון הספרים הגרועים
  • למדנו איך גישה פתוחה תעזור לנו ליישם וללמוד מכל ספר
  • יצרנו מפת דרכים כדי להבין את מבנה הספר לפני שצוללים לפרטים
  • התמודדנו עם הסחות דעת כדי להגיע קשובים ונוכחים לקריאה
  • בדקנו את ההבנה שלנו על ידי שאלת שאלות ולימוד אחרים על הספר

אנחנו לא חייבים ליישם את כל הטכניקות האלו כל הזמן, לכל ספר. הטכניקות האלו הם כלים שנועדו לעזור לנו, בהתאם לרמת החשיבות של הספר ורמת ההשקעה שנבחר לעצמנו וככל שהקריאה שלנו תהיה יותר אקטיבית, כך הספר יהיה יותר משמעותי.

כתיבת תגובה